18. לאור תכונותיהם של המטבעות הדיגיטליים, הרי שניתן להבין מדוע גורמים מסויימים – מטעמים מפוקפקים או כשרים – מעוניינים לעשות שימוש במטבעות אלו ובהתאמה, מתוך יצירת ביקוש למטבעות, יוצרים להם ערך. כך, מצדו האחד של המתרס- גורמים עבריינים או גורמים התומכים בטרור - המעוניינים להעביר כספי עבריינות או כספים לשם שימוש טרוריסטי, יעדיפו לעשות שימוש במטבעות אשר אינם עוברים דרך הגורמים הרישמיים ואשר ניתן להעבירם בנקל ממדינה למדינה. כדוגמא לכך, ניתן להביא את העלייה בשוויו של הביטקוין כפועל יוצא מחידוש הסנקציות על איראן ובדומה הודעת גורמים באיראן על השקת מטבע דיגיטלי אשר יעודו עקיפת הסנקציות המוטלות עליה. מאידך, מטבעות דיגיטליים יכולים לשמש למטרות חיוביות – כגון אזרחים במדינות צוררות אשר מבקשים להציל את רכושם ומדינות אשר כלכלתן נתונה בקשיים, כתחליף למטבע לא יציב. יתרה מכך, כפי שפורט לעיל - באופן מוצהר, השקת הביטקוין בשנת 2009 נעשתה מתוך אידיאולוגיה המבקשת לבטל את השפעותיהם של ממשלות ובנקים מרכזיים על ערך הכסף וזאת, בעקבות המשבר הכללי הגדול. בנסיבות אלו, הרי שלכאורה לא ניתן לייחס ליוצריו של הביטקוין כוונה עבריינית העומדת בבסיס יצירתו.
הסיכונים במטבעות דיגיטליים;
19. מעבר לאפשרות של ניצול יתרונותיהם של המטבעות הדיגיטליים על ידי גורמים פליליים, קיימים גם סיכונים כלכליים לא מבוטלים גם למשתמשים לגיטימיים. ראשית, תנודתיות בשווי המטבעות. המודלים הכלכליים והמימוניים המוכרים כיום להערכת שווי שוק אינם מתאימים. אין בנמצא מודלים מקובלים להעריך את שווים האמיתי של המטבעות הדיגיטליים. קושי זה מתחזק היות וערכם של מטבעות דיגיטליים מבוסס על אמון וצפייה כי רשת המשתמשים במטבע תמשיך להתקיים. אולם, קיים קושי ממשי לכמת את אלו. ערכו של הביטקוין למשל ירד ב-80% משיאו בסוף 2017 (משמונה עשרה אלף דולר לפחות מארבעת אלפים דולר כיום).
20. זאת ועוד, קיימים סיכוני סייבר – כפי שתואר לעיל, החזקת המטבעות הדיגיטליים מתבצעת באמצעות "ארנק דיגיטלי". מטבעות אלה, כמו גם כל השירותים הכרוכים בהם מסתמכים לחלוטין על קוד מחשב. מסיבות אלה, החזקה במטבעות דיגיטליים עשויה להיות חשופה באופן משמעותי לפריצות של האקרים ולכשלים הקשורים בקוד (ישנם כמובן הבדלים בין מטבע למטבע, ובדרכים בהם הם מוחזקים). דוגמא לכך, ניתן למצוא בגניבת המטבע הדיגיטלי XEM מבורסת קויין צ'אק ביפן (Coincheck) אשר אירעה בשנת 2018. במסגרת פריצה לשרתי החברה, נגנבו מטבעות בשווי 540 מיליון דולר (אין הסכמה על הסכום המדויק שנגנב). המומחים חלוקים בדעתם אם הפורצים הם מרוסיה או מצפון קוריאה, אך אין חילוקי דעות על הגניבה עצמה.
21. סיכון נוסף קשור לחילוקי-דעות או 'פיצולים'. כפי שהסברנו, מטבעות דיגיטליים בנויים על הסכמה. אולם לעתים יש חילוקי דעות על קוד המטבע. חלק סבורים שיש לשנות את הקוד, וחלק סבורים שלא. התוצאה היא שחלק מהקהילה מסכימים עם עדכון בקוד המטבע ויוצרים למעשה מטבע חדש הפועל במקביל למטבע הישן. התוצאה היא – פיצול במטבעHard Fork") "). פיצולים אלה עשויים להוות סיכון שכן איש איננו יודע איזה מטבע יצליח יותר אם בכלל.
22. נוסף על כך – ועל כך נסב הדיון לפנינו – קיימת בעיה בהכנסת כספים למערכת הפיננסית. בנקים רגילים לא מאפשרים החזקת מטבעות דיגיטליים באמצעותם. בנוסף, אין הם מוכנים לקבל כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים לאחר המרתם למטבע פיאט. זאת מפאת טיעונים הנוגעים לרמות סיכון והלבנת הון.
החקיקה בעולם ובישראל באשר למטבעות דיגיטליים, נכון להיום (מרץ 2019);
23. אין כיום חקיקה מוסכמת בינלאומית בתחום זה. ברוב מכריע של מדינות העולם, אין הנחיות חד-משמעיות לגבי מטבעות דיגיטליים. יש מדינות שהוציאו את המטבעות הדיגיטליים מהחוק, כגון סין או קוריאה. ויש מדינות כיפן בה אומץ הביטקוין כאמצעי תשלום חוקי בחלק מרשתות המסחר. באירופה אישר ביום 19.4.18 הפרלמנט האירופי את הדירקטיבה החמישית של האיחוד למניעת הלבנת הון ומימון טרור. זו מכילה שורה של רפורמות חדשות לרבות הטלת חובות על נותני שירותים במטבעות דיגיטליים. נקבע שם בין היתר, כי נותני שירותי המרה של מטבעות דיגיטליים יוכנסו למשטר של הלבנת הון ויחייבו בביצוע הליך הכרת הלקוחות.
בדומה לכך, גם היחידה האוסטרלית למודיעין פיננסי הודיעה ביום 11.4.18 על החלת משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירותי המרת מטבע דיגיטליים הפועלים באוסטרליה. בין החובות חלה חובת זיהוי והכרת הלקוח, בקרה שוטפת, דיווח על עסקאות מזומן העולות על סך של 10,000 דולר אוסטרלי ועוד.
מכל אלה עולה כי רגולטורים שונים בעולם מתחבטים בעניין המטבעות הדיגיטליים. התמונה הכללית העולה היא כי טיפין טיפין, חלה הכרה ביקומם של המטבעות הדיגיטליים. לאט לאט נקבעים הסדרים חוקים כאלו ואחרים בנוגע אליהם.
24. גם החקיקה בישראל איננה שונה. אין הוראת חוק השוללת שימוש במטבעות דיגיטליים. יחד עם זאת, בחוק מטבע השקל החדש, תשמ"ה-1985 נקבע כי המטבע של ישראל יהיה שקל חדש ובחוק בנק ישראל תש"ע- 2010 , מוגדר "מטבע" – "כאמור בסעיף 1 לחוק מטבע השקל החדש, התשמ"ה-1985"; ו"מטבע חוץ" – כ "שטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל;" קרי, מבחינה חוקית, לכאורה אין הגדרה במסגרתה נכללים מטבעות דיגיטליים כמטבע.
בהתאם למדיניות רשויות המס (כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטת מיסוי 0209/18 "מיסוי שוק ההון- אופן רישום תקבולים המתקבלים באסימונים מבוזרים") ההתייחסות למטבעות דיגיטליים היא כאל נכס פיננסי. משכך, לאחרונה החלו רשויות המס לחייב בדיווח ותשלום מס בגין פעילות במטבעות פיננסים.
התייחסות מפורשת נוספת למטבעות דיגיטליים, מצויה במסגרת התיקון לחוק הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים משנת 2016. במסגרת חוק זה, נכללה התייחסות למטבעות דיגיטליים כאחד מהנכסים הפיננסיים אשר בנוגע אליהם חלות הוראות החוק (בדומה למזומן, המחאות מסוגים שונים, וכיוצא בזה).
זאת ועוד, הרשות לניירות ערך בוחנת הצעה לתיקון תקנון הבורסה בדבר פעילות חברות בתחום המטבעות הדיגיטליים. בכלל זה, מבקשת הרשות, כהוראת שעה, לתקן את תקנון הבורסה למשך שנתיים. על פי הצעת התיקון, לא תיכלל במדדי הבורסה חברה שעיקר פעילותה היא השקעה, החזקה או כרייה של מטבעות דיגיטליים, ולא יירשמו למסחר בבורסה חברות כאמור. כמו כן, ביקשה הרשות להוסיף תיקון לפיו ניירות הערך של חברה כאמור יימחקו מהמסחר, אלא אם עמדה החברה בתנאים הבאים: הונה העצמי עולה על סך 100 מיליון ₪ וכי נערכו לגבי פעילותה דו"חות כספיים סקורים או מבוקרים לתקופה של 36 חודשים. דהיינו, הבעיה היא בהיות פעילות החברה מסוכנת, לא אסורה.
25. אציין כי הרגולטורים הרלוונטיים לענייננו – קרי המפקח על הבנקים והרשות לאיסור הלבנת הון ומניעת הטרור, לא פרסמו עמדה קטגורית האוסרת שימוש במטבעות דיגיטליים או המונעת מתן שירות למי העוסק בכך. יחד עם זאת , ביום 19.2.18 פרסם בנק ישראל הודעה לציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים בשימוש במטבעות דיגיטליים מבוזרים וביום 14.3.18 פרסמה גם הרשות לניירות ערך אזהרה לציבור המשקיעים מפני השקעות בתחום המטבעות הדיגיטליים. מכלל לאו אתה שומע הן. קרי, מדובר בהשקעות מסוכנות אך לא אסורות.
26. עוד אציין כי תביעה אשר נדונה לפני בית המשפט המחוזי בתל אביב עסקה בשאלה דומה (ה"פ (מחוזי ת"א) 1992-06-15 ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , אשר בה ניתן פסק דין ביום 06.06.2017 (להלן: "פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין ביטס אוף גולד")). במוקד הדיון עמדה חובת תאגיד בנקאי לספק שירות לחברה אשר ממירה מטבעות דיגיטליים. הרגולטורים הביעו את דעתם בהתייחס לשאלה האם סירוב בנק למתן שירות לאותה חברה מהווה סירוב סביר כהגדרתו בסעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח). בנייר עמדה מיום 8/2/16, חיווה המפקח על הבנקים דעתו על פיה הוא רואה בביצוע העברות אגב מסחר במטבע דיגיטלי כפעילות בסיכון גבוה לתאגידים הבנקאיים וללקוחותיהם. הודגש, כי עצם הגדרת הפעילות האמורה כפעילות בסיכון גבוה אינה מובילה בהכרח לאי ביצוע הפעילות לחלוטין. הסיכון הגבוה מצריך לנהל את הסיכון כיאות, אך איננו אוסר על הפעולה. רק כצעד קיצוני ואחרון – מקום בו הלקוח מסרב לשתף פעולה עם התאגיד – ניתן לסגור את חשבונו של הלקוח.
הקשר בין המטבעות הדיגיטליים להלבנת הון ושאלת משנה – האם הפעילות בביטקוין היא אנונימית?
27. כפי שיפורט להלן, הדיון בתיק לפני נסב על המתח בין החובה המוטלת על התאגידים הבנקאיים למתן שירות בהתאם לחוק הבנקאות שירות ללקוח, לבין החובות אשר הוטלו על התאגידים הבנקאיים במסגרת החקיקה לאיסור הלבנת הון ומניעת טרור. לדיון לפני, רלוונטית, בין היתר, שאלת הקשר בין המטבעות הדיגיטליים ובפרט הביטקוין (אשר עליו נסב הדיון הספציפי בתיק זה) לבין הלבנת הון. אשר לכך, כפי שכבר הקדמתי וציינתי, לאור תכונותיו של המטבע הדיגיטלי- בינלאומיות, עבירות שלא דרך הגורמים הרשמיים, עבירות קלה ממקום למקום ואנונימיות- הרי שאין חולק כי גורמים עבריינים – כאלו המעוניינים להלבין כספיהם על ידי הטמעת כספי העבירה בפעילות לגיטימית (כגון רכישת סחורות), או כאלו המעוניינים להעביר כספים על מנת לתמוך בטרור – יכולים לעשות שימוש במטבעות דיגיטליים, המשרתים מטרותיהם אלו. יחד עם זאת, נשאלת השאלה האם משכך, כל מי העושה שימוש במטבעות דיגיטליים חשוד בפעילות אסורה כאמור, יתרה מכך, האם גם פעילות לגיטימית מוכחת במטבעות דיגיטליים "נצבעת" כחלק מפעילות הלבנת הון בבחינת 'אוי לרשע ואוי לשכנו'? ונוסף על כך, האם לא ניתן להפיס חשדות ככל שהם קיימים באשר לאדם ספציפי בבדיקות קונקרטיות אינדיבידואליות.
28. כעת יובן מדוע לא היה מנוס מלהיכנס לעומק הטכנולוגי על מנת להשיב על שאלה זו. יש להתמקד בשני נתונים אשר אותם הסברתי. ראשית, לכל מטבע ביטקוין מספר סידורי ייחודי. והשני- שרשרת הבלוקים נבנית נדבך על נדבך. מכל אלו עולה כי באשר לביטקוין, קיים מעקב ברור לדרך אשר עשה מטבע ספציפי. קרי, מתי נוצר, באלו ארנקים עבר, ולאלו ארנקים הגיע. מבחינות מסויימות, קל הרבה יותר לעקוב אחרי מטבע הביטקוין מאשר אחרי כסף רגיל. הפעילות בזירה הטכנולוגית מותירה עקבות.
29. יחד עם זאת, כפי שציינתי לעיל, כתובות הארנקים הדיגיטליים אינן כוללות פרטי זיהוי של אדם ספציפי, אלא של כתובת בלבד. היו שטענו שניתן לומר שעסקאות ביטקוין הן פומביות ופסבדונימיות. כלומר, נעשות לעיני כל אך באמצעות זהות בדויה. לא ברור כי זהו המצב. מתוך דברי רשויות האכיפה עצמן עולה כי מדובר בקביעה אשר היא אולי נכונה באשר לאזרח רגיל, אך איננה נכונה באשר לרשויות האכיפה אשר בידיהם כלים לבדיקה וקישור בין הכתובות לבין משתמשים ספציפיים.
30. נוסיף ונציין כי האמור חל ביתר שאת, מקום בו הגורם המעורב אינו מנסה להסוות את זהותו. בנוגע לאלו שאינם מנסים להסוות זהותם, הרי שקיימים מאגרים המשייכים בין כתובת לזהות. ניתן לקבוע בקלות יחסית כי מטבע ספציפי לא היה מעורב בעסקאות בשווקים "אפלים" ולא הועבר דרך "מערבלים" להסתרת זהות בעליו. זאת ועוד, גם באשר לגורמים העושים שימוש במערבלים או מנסים להסוות את זהותם, הרי שבידי רשויות האכיפה פיתוחים עדכניים המאפשרים איתור וחשיפה גם של גורמים הנוקטים באמצעים כאמור (לעניין זה ראו דברי ד"ר שלומית ווגמן רטנר "מלביני ההון לא מדמיינים אילו כלים יש לנו", "גלובס", 18.9.18).
משפרסנו, על יריעה ארוכה את הבסיס הנדרש, נפנה לדיון בענייננו.
הטענות הרלוונטיות אשר אינן שנויות במחלוקת, בקצירת האומר;
31. התובעת – ישראמיינרס בע"מ – היא חברה הרשומה כדין בישראל ועוסקת בתחום המטבעות הדיגיטליים, באופן שהיא מפעילה חוות שרתים לשם שימוש בכוח העיבוד שהיא מייצרת לתחום הקריפטוגרפיה (להלן: "החברה" ו/או "התובעת"). יצוין, כי התובעת החלה את פעילותה בתחילת שנת 2018 ובעת הגשת התביעה פעלה במשך ארבעה חודשים בלבד.
32. לתובעת חשבון בנק יחיד המנוהל אצל הנתבע – בנק אגוד לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") וזאת, מאמצע חודש דצמבר 2017.
33. יצויין כי התובעת הוקמה לשם עיסוק בתחום כריית ביטקוין ולשם כך, רכשה חוות שרתים אשר צורפה לפול כרייה של חברת Nicehash וזאת לצורך איחוד כוח החישוב שלה עם עוד כורים ברשת. תמורת רכישת כוח העיבוד זכאית התובעת- במקרים בהם הפול אליו היא משוייכת כרה מטבעות- לקבלת חלקה במטבעות הביטקוין אשר נכרו על ידו. לצרכי אבטחה, העבירה התובעת- נכון למועד הגשת התביעה- את המטבעות אשר להם הייתה זכאית מארנק פנימי אשר היה לה בחברת Nicehash לארנק חיצוני בחברת Coinbase.
34. הואיל ואין חולק שהמערכת הבנקאית בישראל בכלל, והבנק הנתבע בפרט, אינם מקבלים מטבע דיגיטלי מסוג ביטקוין ו/או מספקים שירותי המרה של מטבעות דיגיטליים לשקלים, נכון למועד הגשת התביעה, העבירה התובעת לטענתה את המטבע הדיגיטלי אשר התקבל אצלה מחברת Nicehash להמרה לשקלים אצל חברת BIT2C בע"מ (להלן: "ביטוסי") המתנהל בבנק דיסקונט ואת השקלים אשר התקבלו העבירה התובעת לחשבונה המתנהל אצל הנתבע.
ריכוז האמור בסעיפים 14 ו – 15 מעלה כי נכון למועד הגשת התביעה , תרשים פעילותה העסקית של התובעת היה כדלקמן:
35. ביום 12.3.18 ביקשה התובעת לבצע העברה בסך 10,0000 דולר לחברת Bitmain Technologies Ltd. עקב כך, נקראו בעלי המניות בתובעת לפגישה דחופה, בו ביום, עם מנהל סניף הבנק בו מתנהל חשבון התובעת. בפגישה זו, הודיע הבנק לתובעת על כוונתו לסגור את חשבונה וזאת בשל עיסוקה של התובעת בתחום המטבעות הדיגיטליים, וכן – לטענת הבנק המוכחשת על ידי התובעת - נדרשה התובעת לחדול לאלתר מכל פעילות הנוגעת למטבעות דיגיטליים באמצעות חשבונה בבנק.
36. בהמשך לפגישה האמורה, התבקשה התובעת להמציא לבנק העתק מההסכמים בהם התקשרה והעתק כל הקבלות שהנפיקה לחברת ביטוסי וכן לכל חברה נוספת שעיסוקה במטבעות דיגיטליים ואין חולק כי אלו נמסרו.
37. בשלב זה חלוקים הצדדים באשר לשאלה האם לאחר מסירת המסמכים דלעיל, בוצעה לתובעת פנייה נוספת מטעם הבנק אם לאו.
38. עם זאת, אין חולק, כי ביום 29.3.18 התקבל בחשבון התובעת בבנק סך 7,379.11 ₪ מחברת ביטוסי, אותו השיב הבנק ביום 1.4.18 לחשבון חברת ביטוסי.
39. ביום 3.4.18 שלח הבנק לתובעת הודעה על החלטתו לסגור את חשבונה בתוך 30 יום ממועד המכתב.