7. בשנת 2008 הציע אלמוני בשם "סאטושי נקאמוטו" הצעה מהפכנית לפתרון. נעיר רק כי לא ידוע מיהו אותו אלמוני/ת ואם מדובר באדם אחד, ו/או בקבוצה. 'הוגה הביטקוין' הציע לתקן את המצב הנוכחי על ידי 'הפקעת' הזכות להטביע מטבעות מממשל מרכזי כל שהוא והעברת הכוח לכלל הציבור. כך למשל, לפי פרוטוקול הביטקוין, יונפקו אט אט רק 21 מיליון מטבעות ביטקוין, ולא ניתן יהיה להנפיק יותר (תהליך ההנפקה יסתיים לפי הפרוטוקול בשנת 2140). כיוון שכך, לא יהיה חשש של אינפלציה שתיגרם על ידי החלטה פוליטית זו או אחרת של הנפקה נוספת. לא רק זאת אלא שכל ביטקוין שיונפק יחולק למאה מיליון סאטושי ומשכך, ממילא יהיו די מטבעות לשימוש. לא רק זאת, אלא שכל ביטקוין וכל חלק ממנו יהיו מזוהים, כך שניתן יהיה לדעת את 'ההיסטוריה' של כל ביטקוין וכל חלק ממנו מיום יצירתו ועד היום ובכלל זה - למי היה שייך, ולאן עבר ומתי. נעיר שחלק מרעיונותיו היו קיימים קודם לכן, אולם הטכנולוגיה הייתה פחות נגישה.
הטכנולוגיה של הביטקוין – על קצה המזלג
8. על מנת להבין כיצד פועלת הטכנולוגיה הקשורה בביטקוין, והפרוטוקול הקשור בו, אין מנוס מהסבר מספר מונחי יסוד נוספים: "פונקציית האש", "טכנולוגית הבלוק צ'יין", "הצפנה במפתח כפול", "כריית ביטקוין".
9. "פונקציית האש" ( או "פונקציית גִּבּוּב" ובאנגלית:"Hash function" ) – באופן ממוקד למטרת הדיון – היא פונקציה המקבלת כקלט טקסט כלשהו, והפלט הוא מספר גבוה. יתרונה של פונקציית האש יעילה הוא בעמידתה למניפולציות. קרי, מספיק שיוחלף תו אחד בלבד בטקסט, ומיד יתקבל מספר שונה אשר לא ניתן לחזותו מראש. השימוש בה הוא לכן לאבטחת קבצים. לכל קובץ מוצמדת פונקציית האש ותוצאה אחת. צריך רק להפעיל אותה על הקובץ, ואם התוצאה שונה מהתוצאה הרשמית, כנראה שמישהו שינה את הקובץ.
10. "בלוק צ'יין" ( "שרשרת בלוקים" ובאנגלית: "Blockchain") היא טכנולוגיה המציעה אבטחת נכונותו של מאגר מידע על ידי רישום מבוזר. נסביר, כל מאגר מידע מרכזי המוחזק בידי בעלים אחד, תלוי למעשה בהגינותו של אותו בעלים. אם מדינה מחזיקה מאגר של בעלי זכויות בקרקע, הרי המדינה (או עובד מושחת מתוכה), יכולה לשנות את המאגר לטובת אחר. לא מדובר דווקא על שחיתות אלא אף על אבטחה טכנית. מאגר מידע שאיננו מגובה מספיק ייתכן ויתמוטט בתאונה ו/או באסון טבע כלשהו.
מאגר מידע- המנוהל בטכנולוגית הבלוקצ'יין, נשמר ומנוהל באמצעות כלל המחשבים המחוברים לרשת (הנקראים גם צמתים- nodes). המידע מוחזק בשיטת קוד פתוח המאפשרת לכל המשתתפים שקיפות מלאה ונגישות קלה. כאשר המידע מתעדכן, הוא מתעדכן במהירות ובאופן סימולטני אצל כל המחזיקים בו. המידע הראשוני במאגר נשמר בבלוק ועל הבלוק מופעלת פונקציית האש אשר מבטיחה כי לא יעשה שינוי במאגר. כאשר נעשות טרנזקציות או שינויים שיש לעדכנם במאגר, מרוכזים אלו בבלוק חדש אשר בשלב מסויים ננעל ומצטרף, באמצעות מנגנון ההצפנה, לבלוק לפניו (מבלי לשנותו). כך נוצרת מעין שרשרת בלוקים מבלי שבלוק מאוחר ישנה בדיעבד את בסיס הנתונים (ומכאן מקור השם).