21. סיכון נוסף קשור לחילוקי-דעות או 'פיצולים'. כפי שהסברנו, מטבעות דיגיטליים בנויים על הסכמה. אולם לעתים יש חילוקי דעות על קוד המטבע. חלק סבורים שיש לשנות את הקוד, וחלק סבורים שלא. התוצאה היא שחלק מהקהילה מסכימים עם עדכון בקוד המטבע ויוצרים למעשה מטבע חדש הפועל במקביל למטבע הישן. התוצאה היא – פיצול במטבעHard Fork") "). פיצולים אלה עשויים להוות סיכון שכן איש איננו יודע איזה מטבע יצליח יותר אם בכלל.
22. נוסף על כך – ועל כך נסב הדיון לפנינו – קיימת בעיה בהכנסת כספים למערכת הפיננסית. בנקים רגילים לא מאפשרים החזקת מטבעות דיגיטליים באמצעותם. בנוסף, אין הם מוכנים לקבל כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים לאחר המרתם למטבע פיאט. זאת מפאת טיעונים הנוגעים לרמות סיכון והלבנת הון.
החקיקה בעולם ובישראל באשר למטבעות דיגיטליים, נכון להיום (מרץ 2019);
23. אין כיום חקיקה מוסכמת בינלאומית בתחום זה. ברוב מכריע של מדינות העולם, אין הנחיות חד-משמעיות לגבי מטבעות דיגיטליים. יש מדינות שהוציאו את המטבעות הדיגיטליים מהחוק, כגון סין או קוריאה. ויש מדינות כיפן בה אומץ הביטקוין כאמצעי תשלום חוקי בחלק מרשתות המסחר. באירופה אישר ביום 19.4.18 הפרלמנט האירופי את הדירקטיבה החמישית של האיחוד למניעת הלבנת הון ומימון טרור. זו מכילה שורה של רפורמות חדשות לרבות הטלת חובות על נותני שירותים במטבעות דיגיטליים. נקבע שם בין היתר, כי נותני שירותי המרה של מטבעות דיגיטליים יוכנסו למשטר של הלבנת הון ויחייבו בביצוע הליך הכרת הלקוחות.
בדומה לכך, גם היחידה האוסטרלית למודיעין פיננסי הודיעה ביום 11.4.18 על החלת משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירותי המרת מטבע דיגיטליים הפועלים באוסטרליה. בין החובות חלה חובת זיהוי והכרת הלקוח, בקרה שוטפת, דיווח על עסקאות מזומן העולות על סך של 10,000 דולר אוסטרלי ועוד.
מכל אלה עולה כי רגולטורים שונים בעולם מתחבטים בעניין המטבעות הדיגיטליים. התמונה הכללית העולה היא כי טיפין טיפין, חלה הכרה ביקומם של המטבעות הדיגיטליים. לאט לאט נקבעים הסדרים חוקים כאלו ואחרים בנוגע אליהם.
24. גם החקיקה בישראל איננה שונה. אין הוראת חוק השוללת שימוש במטבעות דיגיטליים. יחד עם זאת, בחוק מטבע השקל החדש, תשמ"ה-1985 נקבע כי המטבע של ישראל יהיה שקל חדש ובחוק בנק ישראל תש"ע- 2010 , מוגדר "מטבע" – "כאמור בסעיף 1 לחוק מטבע השקל החדש, התשמ"ה-1985"; ו"מטבע חוץ" – כ "שטרי כסף או מעות שהם הילך חוקי במדינת חוץ ואינם הילך חוקי בישראל;" קרי, מבחינה חוקית, לכאורה אין הגדרה במסגרתה נכללים מטבעות דיגיטליים כמטבע.