בהתאם למדיניות רשויות המס (כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטת מיסוי 0209/18 "מיסוי שוק ההון- אופן רישום תקבולים המתקבלים באסימונים מבוזרים") ההתייחסות למטבעות דיגיטליים היא כאל נכס פיננסי. משכך, לאחרונה החלו רשויות המס לחייב בדיווח ותשלום מס בגין פעילות במטבעות פיננסים.
התייחסות מפורשת נוספת למטבעות דיגיטליים, מצויה במסגרת התיקון לחוק הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים משנת 2016. במסגרת חוק זה, נכללה התייחסות למטבעות דיגיטליים כאחד מהנכסים הפיננסיים אשר בנוגע אליהם חלות הוראות החוק (בדומה למזומן, המחאות מסוגים שונים, וכיוצא בזה).
זאת ועוד, הרשות לניירות ערך בוחנת הצעה לתיקון תקנון הבורסה בדבר פעילות חברות בתחום המטבעות הדיגיטליים. בכלל זה, מבקשת הרשות, כהוראת שעה, לתקן את תקנון הבורסה למשך שנתיים. על פי הצעת התיקון, לא תיכלל במדדי הבורסה חברה שעיקר פעילותה היא השקעה, החזקה או כרייה של מטבעות דיגיטליים, ולא יירשמו למסחר בבורסה חברות כאמור. כמו כן, ביקשה הרשות להוסיף תיקון לפיו ניירות הערך של חברה כאמור יימחקו מהמסחר, אלא אם עמדה החברה בתנאים הבאים: הונה העצמי עולה על סך 100 מיליון ₪ וכי נערכו לגבי פעילותה דו"חות כספיים סקורים או מבוקרים לתקופה של 36 חודשים. דהיינו, הבעיה היא בהיות פעילות החברה מסוכנת, לא אסורה.
25. אציין כי הרגולטורים הרלוונטיים לענייננו – קרי המפקח על הבנקים והרשות לאיסור הלבנת הון ומניעת הטרור, לא פרסמו עמדה קטגורית האוסרת שימוש במטבעות דיגיטליים או המונעת מתן שירות למי העוסק בכך. יחד עם זאת , ביום 19.2.18 פרסם בנק ישראל הודעה לציבור בדבר סיכונים אפשריים הטמונים בשימוש במטבעות דיגיטליים מבוזרים וביום 14.3.18 פרסמה גם הרשות לניירות ערך אזהרה לציבור המשקיעים מפני השקעות בתחום המטבעות הדיגיטליים. מכלל לאו אתה שומע הן. קרי, מדובר בהשקעות מסוכנות אך לא אסורות.
26. עוד אציין כי תביעה אשר נדונה לפני בית המשפט המחוזי בתל אביב עסקה בשאלה דומה (ה"פ (מחוזי ת"א) 1992-06-15 ביטס אוף גולד בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ , אשר בה ניתן פסק דין ביום 06.06.2017 (להלן: "פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין ביטס אוף גולד")). במוקד הדיון עמדה חובת תאגיד בנקאי לספק שירות לחברה אשר ממירה מטבעות דיגיטליים. הרגולטורים הביעו את דעתם בהתייחס לשאלה האם סירוב בנק למתן שירות לאותה חברה מהווה סירוב סביר כהגדרתו בסעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח). בנייר עמדה מיום 8/2/16, חיווה המפקח על הבנקים דעתו על פיה הוא רואה בביצוע העברות אגב מסחר במטבע דיגיטלי כפעילות בסיכון גבוה לתאגידים הבנקאיים וללקוחותיהם. הודגש, כי עצם הגדרת הפעילות האמורה כפעילות בסיכון גבוה אינה מובילה בהכרח לאי ביצוע הפעילות לחלוטין. הסיכון הגבוה מצריך לנהל את הסיכון כיאות, אך איננו אוסר על הפעולה. רק כצעד קיצוני ואחרון – מקום בו הלקוח מסרב לשתף פעולה עם התאגיד – ניתן לסגור את חשבונו של הלקוח.