הקשר בין המטבעות הדיגיטליים להלבנת הון ושאלת משנה – האם הפעילות בביטקוין היא אנונימית?
27. כפי שיפורט להלן, הדיון בתיק לפני נסב על המתח בין החובה המוטלת על התאגידים הבנקאיים למתן שירות בהתאם לחוק הבנקאות שירות ללקוח, לבין החובות אשר הוטלו על התאגידים הבנקאיים במסגרת החקיקה לאיסור הלבנת הון ומניעת טרור. לדיון לפני, רלוונטית, בין היתר, שאלת הקשר בין המטבעות הדיגיטליים ובפרט הביטקוין (אשר עליו נסב הדיון הספציפי בתיק זה) לבין הלבנת הון. אשר לכך, כפי שכבר הקדמתי וציינתי, לאור תכונותיו של המטבע הדיגיטלי- בינלאומיות, עבירות שלא דרך הגורמים הרשמיים, עבירות קלה ממקום למקום ואנונימיות- הרי שאין חולק כי גורמים עבריינים – כאלו המעוניינים להלבין כספיהם על ידי הטמעת כספי העבירה בפעילות לגיטימית (כגון רכישת סחורות), או כאלו המעוניינים להעביר כספים על מנת לתמוך בטרור – יכולים לעשות שימוש במטבעות דיגיטליים, המשרתים מטרותיהם אלו. יחד עם זאת, נשאלת השאלה האם משכך, כל מי העושה שימוש במטבעות דיגיטליים חשוד בפעילות אסורה כאמור, יתרה מכך, האם גם פעילות לגיטימית מוכחת במטבעות דיגיטליים "נצבעת" כחלק מפעילות הלבנת הון בבחינת 'אוי לרשע ואוי לשכנו'? ונוסף על כך, האם לא ניתן להפיס חשדות ככל שהם קיימים באשר לאדם ספציפי בבדיקות קונקרטיות אינדיבידואליות.
28. כעת יובן מדוע לא היה מנוס מלהיכנס לעומק הטכנולוגי על מנת להשיב על שאלה זו. יש להתמקד בשני נתונים אשר אותם הסברתי. ראשית, לכל מטבע ביטקוין מספר סידורי ייחודי. והשני- שרשרת הבלוקים נבנית נדבך על נדבך. מכל אלו עולה כי באשר לביטקוין, קיים מעקב ברור לדרך אשר עשה מטבע ספציפי. קרי, מתי נוצר, באלו ארנקים עבר, ולאלו ארנקים הגיע. מבחינות מסויימות, קל הרבה יותר לעקוב אחרי מטבע הביטקוין מאשר אחרי כסף רגיל. הפעילות בזירה הטכנולוגית מותירה עקבות.
29. יחד עם זאת, כפי שציינתי לעיל, כתובות הארנקים הדיגיטליים אינן כוללות פרטי זיהוי של אדם ספציפי, אלא של כתובת בלבד. היו שטענו שניתן לומר שעסקאות ביטקוין הן פומביות ופסבדונימיות. כלומר, נעשות לעיני כל אך באמצעות זהות בדויה. לא ברור כי זהו המצב. מתוך דברי רשויות האכיפה עצמן עולה כי מדובר בקביעה אשר היא אולי נכונה באשר לאזרח רגיל, אך איננה נכונה באשר לרשויות האכיפה אשר בידיהם כלים לבדיקה וקישור בין הכתובות לבין משתמשים ספציפיים.