30. נוסיף ונציין כי האמור חל ביתר שאת, מקום בו הגורם המעורב אינו מנסה להסוות את זהותו. בנוגע לאלו שאינם מנסים להסוות זהותם, הרי שקיימים מאגרים המשייכים בין כתובת לזהות. ניתן לקבוע בקלות יחסית כי מטבע ספציפי לא היה מעורב בעסקאות בשווקים "אפלים" ולא הועבר דרך "מערבלים" להסתרת זהות בעליו. זאת ועוד, גם באשר לגורמים העושים שימוש במערבלים או מנסים להסוות את זהותם, הרי שבידי רשויות האכיפה פיתוחים עדכניים המאפשרים איתור וחשיפה גם של גורמים הנוקטים באמצעים כאמור (לעניין זה ראו דברי ד"ר שלומית ווגמן רטנר "מלביני ההון לא מדמיינים אילו כלים יש לנו", "גלובס", 18.9.18).
משפרסנו, על יריעה ארוכה את הבסיס הנדרש, נפנה לדיון בענייננו.
הטענות הרלוונטיות אשר אינן שנויות במחלוקת, בקצירת האומר;
31. התובעת – ישראמיינרס בע"מ – היא חברה הרשומה כדין בישראל ועוסקת בתחום המטבעות הדיגיטליים, באופן שהיא מפעילה חוות שרתים לשם שימוש בכוח העיבוד שהיא מייצרת לתחום הקריפטוגרפיה (להלן: "החברה" ו/או "התובעת"). יצוין, כי התובעת החלה את פעילותה בתחילת שנת 2018 ובעת הגשת התביעה פעלה במשך ארבעה חודשים בלבד.
32. לתובעת חשבון בנק יחיד המנוהל אצל הנתבע – בנק אגוד לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") וזאת, מאמצע חודש דצמבר 2017.
33. יצויין כי התובעת הוקמה לשם עיסוק בתחום כריית ביטקוין ולשם כך, רכשה חוות שרתים אשר צורפה לפול כרייה של חברת Nicehash וזאת לצורך איחוד כוח החישוב שלה עם עוד כורים ברשת. תמורת רכישת כוח העיבוד זכאית התובעת- במקרים בהם הפול אליו היא משוייכת כרה מטבעות- לקבלת חלקה במטבעות הביטקוין אשר נכרו על ידו. לצרכי אבטחה, העבירה התובעת- נכון למועד הגשת התביעה- את המטבעות אשר להם הייתה זכאית מארנק פנימי אשר היה לה בחברת Nicehash לארנק חיצוני בחברת Coinbase.
34. הואיל ואין חולק שהמערכת הבנקאית בישראל בכלל, והבנק הנתבע בפרט, אינם מקבלים מטבע דיגיטלי מסוג ביטקוין ו/או מספקים שירותי המרה של מטבעות דיגיטליים לשקלים, נכון למועד הגשת התביעה, העבירה התובעת לטענתה את המטבע הדיגיטלי אשר התקבל אצלה מחברת Nicehash להמרה לשקלים אצל חברת BIT2C בע"מ (להלן: "ביטוסי") המתנהל בבנק דיסקונט ואת השקלים אשר התקבלו העבירה התובעת לחשבונה המתנהל אצל הנתבע.
ריכוז האמור בסעיפים 14 ו – 15 מעלה כי נכון למועד הגשת התביעה , תרשים פעילותה העסקית של התובעת היה כדלקמן: