אחריות נושא משרה
48. הנאשם הודה בחקירתו (ר' מא/8), כי הוא זה שקיבל את העובדים הזרים לעבודה בנאשמת ואף בדק קיומם של התר שהייה ועבודה נכון למועד תחילת עבודתם אצל הנאשמת (למעט ביחס לפישאי). מעדותו אף עלה בבירור כי נתן לעובדים הזרים הוראות עבודה והודה, כי ידע שהעסקת עובדים זרים שלא כחוק וללא ביטוח מהווה עבירה אלא שטען שביצעה בשוגג ולא בכוונת מכוון (ר' שם, בשורות 34-14; ר' סעיפים 32-30 לסיכומי המאשימה).
49. עיון בדו"ח רשם החברות בגינה של הנאשמת (מא/9) מגלה, כי הנאשם הוא בעל מניות הרב (99 מניות מתוך 100 מניות מונפקות), דירקטור יחיד וכן מוגדר בעל תפקיד בחברה, הלוא היא הנאשמת.
50. בהתאם להוראת סעיף 5(ב) לחוק, משנמצא שהנאשמת עברה עבירות לפי סעיפים 2(א)(1) ו-2(ב)(3) לחוק חזקה שהנאשם, בהיותו "נושא משרה" בה, כהגדרתו בסעיף 5(א), הפר את חובת הפיקוח המוטלת עליו:
"נעברה עבירה לפי סעיפים 2 עד 4 בידי התאגיד, חזקה היא שנושא משרה הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח שנהג בלא מחשבה פלילית ובלא רשלנות ושעשה כל שאפשר כדי למנוע את העבירה".
51. אשר לפרשנות המונח "נושא משרה" - אפנה בענין זה לפסק דינו של בית המשפט העליון בענין עפ 3506/13 דוד הבי נ' מדינת ישראל (2016), בו נקבע:
"המונח "נושא משרה" שואב את תכניו גם מן המשפט האזרחי ומצויים בו אלמנטים שלובים, מכאן ומכאן, הן מן הדין האזרחי והן מן הדין הפלילי מושא דיוננו. לכן, אין כל מניעה כי לצורך פרשנות המונח "נושא משרה" יעשה בית המשפט שימוש באופן שבו פורש מונח זה בפסיקה הנוגעת למקרים אזרחיים, על-מנת לעמוד על פרשנותו הראויה של המונח בהתאם לתכלית ולשון החוק, בשילוב המטען האזרחי והפלילי המתלווה למונח זה"
ובהמשך נקבע:
"כוונת המחוקק בהרחבת הגדרת המונח "נושא משרה", כך שתחול על "כל ממלא תפקיד בחברה כאמור", היא להתאים את הגדרות החוק למציאות הדינאמית, שמא ימלא פלוני תפקיד משמעותי בחברה, שאיננו נופל הלכה למעשה במהותו מן התפקיד אותו ממלאים בעלי המשרות המצוינות בחוק, ואך בשל כך שהגדרת תפקידו אינה מנויה במפורש במונח "נושא משרה", לא ניתן יהיה לראותו כנושא משרה בחברה לצורך הכפפתו לחובות המוטלות על "נושא משרה" על-פי חוק".
52. דברים דומים נכתבו בע"פ (ארצי) 50155-08-10 חברת השמירה בע"מ – מדינת ישראל (2012) במסגרתו נקבע, כי גם דרגים נמוכים בהיררכיה הארגונית יכול ויחשבו כנושאי משרה לצורך בחינת אחריותם הפלילית מכח החוק, וזאת לאחר בחינת תפקידם ומרכזיותו בעבירה הספציפית והאם אותו בעל תפקיד/נושא משרה מזוהה עם תפקודו של התאגיד בהקשר זה של ביצוע העבירה. ובלשונו של בית הדין הארצי לעבודה:
"הדגש שהושם בפסיקה הישראלית אינו על המעמד הפורמאלי אלא על ההיבט התפקודי/פונקציונאלי ולכן גם נושאי משרה שאינם בראש הצמרת הניהולית הפורמלית, אך שיש להם תפקיד מרכזי בפועל בתחום הרלוונטי, עשויים להחשב כ"אורגנים".