וכאן המקום לציין, כי אף שהנאשמים העידו, כאמור לעיל, שידעו שהשימוש שעשתה החברה בכספי ההנפקה, האופן שבו הושקעו, לא היה במהלך העסקים הרגיל, ושלא הייתה ישיבת דירקטוריון שאישרה את ההשקעה, הם לא התייעצו בנושא זה עם עוה"ד של משרד גולדפרב. לצורך אימות החתימות על הסכם השקעה שעליו חתמו בשם החברה הם פנו לעו"ד דובדבני, שהחליף את עו"ד סלומון (עוה"ד שהכיר את עסקי החברה), והכול - בידיעה שמדובר במי שאינו עוסק בענייני חברות ציבוריות ואינו מבין בחובותיהן. הם לא העלו כלל את השאלה אם ההשקעה מותרת, לנוכח ההתחייבות בתשקיף שלפיה "החברה מתכוונת להשתמש בכספי תמורת ההנפקה במהלך העסקים הרגיל שלה ובהתאם להחלטות הדירקטוריון כפי שתהיינה מעת לעת".
יש להוסיף לכל האמור, שהנאשם העיד שכאשר החברה הייתה פרטית, הם לא השקיעו כלל בשוק המניות, וכל כספי החברה הפרטית הושקעו בפק"מים . מכאן, שמדובר היה בצעד משמעותי עבורם וגם מטעם זה איני מקבלת את דבריו של רמות, שלא קרא כלל את ת/85א, שלא היה מודע לסיכונים ושלא הבין שעל החברה להתייעץ בדבר המשמעות של המהלך, מבחינת החברה הציבורית.
ואם לא די בכל האמור עד כה, רמות העיד שגם אחרי ששינו את ההסכם עם ברזל וחתמו ב-18.7.06 על ת/30 (שאליו אתייחס בהמשך), ושגם אפילו "בקושי היום", כדבריו, הוא אינו יודע מה זה אופציות . עדות זו אינה יכולה להתקבל, ואיני נותנת בה אמון.
149. סיכומה של נקודה זו: הוכח שהנאשמים החליטו להעביר את כספי ההנפקה להשקעה שכללה מרכיבים משמעותיים של סיכון. הם עשו זאת מבלי שהתקבלה החלטת דירקטוריון כנדרש. הם עשו זאת אף שידעו שהאופן שבו הושקעו כספי ההנפקה, קרי: השימוש שעשתה בהם החברה, לא היה במהלך העסקים הרגיל. כל זאת בניגוד להתחייבותם בתשקיף שלפיה "החברה מתכוונת להשתמש בכספי תמורת ההנפקה במהלך העסקים הרגיל שלה ובהתאם להחלטות הדירקטוריון כפי שתהיינה מעת לעת". חרף האמור, הם לא דיווחו על כך לציבור. לפיכך יש לבחון כעת האם הנאשמים היו מודעים לחשיבות הדיווח על החלטה זו, ולהשלכות הדיווח או היעדרו.
מודעות הנאשמים לחשיבות הדיווח והשלכות היעדר דיווח
150. התביעה המחישה בחקירתו הנגדית של הנאשם את ההבנה של הנאשמים לגבי חשיבות הדיווח לציבור, וההשלכות של היעדר דיווח, באמצעות "פרשת ינקו-פיש" : ה"ה אבי ינקו וד"ר יוסף פיש, ואנשים נוספים, שותפיהם של הנאשמים במיזם קודם, נקלעו לסכסוך עם הנאשמים. בעקבות תביעה שהוגשה על ידי ינקו, חברה בשליטתו ואדם נוסף (ברגר), נחתם הסכם פשרה בינם לבין הנאשמים ביום 3.1.06. אלא שינקו ושותפיו ביקשו לבטל את הסכם הפשרה (בשל טענות חוזיות כלפי הנאשמים על אודות הסתרת מידע מהותי), ושלחו הודעות ביטול ב-9.4.06 וב-23.4.06 , סמוך לפני ההנפקה ומעט לאחריה, עובר לביצוע ההשקעה במגדל. בהמשך לכך פנו הנאשמים לעו"ד נווה, שייצג את ינקו והאחרים, ואז הגיע מכתב נוסף, מיום 25.4.06, שבו הודיע עו"ד נווה שמרשיו משהים את האמור במכתב מיום 23.4.06 עד 7.5.06, ואם עד אז לא יחליטו אחרת, הודעת הביטול תכנס לתוקפה ב-8.5.06. הנאשמים קיבלו את המכתבים והעבירו אותו לעו"ד קינן ממשרד גולדפרב. היא אמרה לנאשמים שלדעתה, יש לדווח על הנושא לציבור. הנאשמים התייעצו עם עו"ד סלומון (שטיפל בתביעה) והודיעו לעו"ד קינן שלפי דעתם, יש לנצל את מלוא השבועיים עד 8.5.06, שכן אם תושג פשרה - הם יודיעו כבר על הפשרה, ולא על הסכסוך . בסופו של דבר המגעים בין הצדדים לא צלחו ויצא דיווח מיידי בנושא ביום 9.5.06 .