156. למרות כל האמור, הנאשמים לא דיווחו לציבור על אודות ההשקעות הספקולטיביות והתנודות בתיק ההשקעות, לא במהלך הרבעון, לא בדוח הרבעוני, לא בדוח הדירקטוריון ולא בכל דרך אחרת. יותר מכך: גוטסדינר העידה, כזכור, שקיבלה את דוח היתרות של החברה בתיק ניירות הערך (ת/80) וממנו למדה שאין פוזיציות פתוחות בנגזרים. לכן לא סברה שיש חשיבות מיוחדת לכלול דיווח בנושא בדוח הרבעוני. גוטסדינר העידה גם בחקירה הראשית וגם בחקירה הנגדית, שרואי החשבון לא שאלו את הנאשמים אם היו חשיפות לאחר תאריך המאזן ברבעון השני, מאחר שלא העלו בדעתם שהחברה לוקחת חשיפות כאלה . הנאשמים לא עידכנו את רואי החשבון לגבי התנודות החריגות שפורטו לעיל, ואפילו לא ציינו באזניהם שיש המשך השקעה בנגזרים. הם גם חתמו ביום 31.8.06 על הצהרת המנהלים כלפי רואי החשבון, שלפיה מאז תאריך דוחות הביניים (30.6.06) לא התגלה דבר שגרם או עלול לגרום שינוי ניכר במצב עסקי החברה או בתוצאות פעולותיה, כפי שהם משתקפים בדוחות הנ"ל . הצהרות אלה אינן נכונות לנוכח ידיעת הנאשמים על עצם ההשקעה בהשקעות ספקולטיביות, השקעה שנמשכה גם אחרי תאריך 30.6.06 ואף עוגנה ב-ת/30 והן אינן נכונות לנוכח ידיעת הנאשמים על התנודות המשמעותיות בתיק, בפרט אלה שארעו אחרי תאריך הדוח.
157. סיכומם של דברים בנוגע לרבעון השני: הנאשמים ידעו שחלק לא מבוטל מכספי ההנפקה מושקעים בהשקעות ספקולטיביות, בעלות סיכון. הם ידעו (בהמשך לאמור במסקנות לגבי התקופה שמיד לאחר ההנפקה) שדבר זה אינו עולה בקנה אחד עם ההתחייבות שנתנו בתשקיף לגבי השימוש בכספי ההנפקה. הם ידעו שבמהלך הרבעון השני, התיק היה נתון לתנודות של פלוס/מינוס מיליון ₪ ביום, ושהיתה בו גם תנודה חד פעמית של 3 מיליון ₪, הממחישה את הסיכון. הם ידעו שהחשיפה והתנודות נמשכו גם לאחר תאריך המאזן, ועל יחסם לעובדה זו ניתן ללמוד מכך, שביום 18.7.06 חתמו על הסכם עם ברזל שמגביל את ההשקעה הספקולטיבית ל-25% מהתיק. מכל האמור לא גילו דבר לרואי החשבון או לעורכי הדין, והם לא התייעצו כלל עם עורכי הדין האם מה שהם עושים - מותר. הם לא נתנו גילוי למידע האמור לציבור וחתמו על הצהרה פוזיטיבית כלפי רואי החשבון, שלפיה לא התגלה דבר שגרם או עלול לגרום שינוי ניכר במצב עסקי החברה או בתוצאות פעולותיה, יחסית לדוחות ליום 30.6.06 (כלומר שלא התגלה דבר שכזה אחרי תאריך המאזן). כפי שנאמר במסקנות לגבי התקופה הקודמת, הנאשמים היו מודעים להשפעה האפשרית של דיווח שלילי על ערכם של ניירות הערך של החברה בבורסה, ומכאן שהיו מודעים היטב לחשיבות הדיווח. הנאשמים ידעו שיש אפשרות קרובה לוודאי שהסתרת העובדות שצוינו לעיל, על אודות חשיפת תיק ההשקעות לסיכונים והפסדים משמעותיים, ועל אודות החשיפות שנוצרו לאחר תאריך המאזן, יטעו את ציבור המשקיעים.