לאור מסקנות ועדת הבדיקה, בתחילת שנת 2012 העמותה פרסמה הודעה לעיתונות על סגירת העמותה והפסקת פעילותה. הודעה זו זכתה לתפוצה רחבה
--- סוף עמוד 53 ---
בתקשורת בישראל. עם זאת, העמותה לא פורקה על פי אחד המסלולים הקבועים בחוק העמותות, התש"ם-1980 (פירוק מרצון או לפי צו בית משפט), הפרסום נשאר באתר האינטרנט של העמותה, גם חלק משלטי החוצות לא הוסרו ונשארו תלויים לפחות עד חודש מרץ 2012 (כאמור בפסקה 25 לפסק דינו של בית משפט קמא) וכנראה גם לאחר מכן.
4. ביום 23.9.2012 יצאו המערערים (סובחי, המערער 3, הוא אביהם של אברהים וחאדר, המערערים 2-1) ליערות הכרמל, כדי לכרות עצים בעקבות השריפה הגדולה שהתחוללה בכרמל בשנת 2010. המערערים הופנו לעבוד בשטח שהוגדר להם על-ידי קבלן משנה של קק"ל, בנקודה ספציפית בנחל חיק. בשלב מוקדם יחסית של עבודתם, לפני הצהריים, הבחינו המערערים בחבל תלוי על עץ ועליו שרידי חולצה ועצמות. המערערים התקשרו למוקד 100 של המשטרה ודיווחו על הממצא. בשלב זה המערערים לא ידעו שמדובר בשרידי הגופה של מג'די ואף לא היו בטוחים שמדובר בעצמות אדם (פסקה 12 לפסק דינו של בית משפט קמא), אך לדבריהם היו מודעים לאפשרות הזו, אף שלא הזכירו אותה בשיחה לתחנת המשטרה או במגעים עם השוטרים שהגיעו למקום. תימוכין לגרסתם של המערערים הובאו בהקלטה שבה אברהים מזהיר את חאדר שלא יפתח ציפיות ("אתה בונה את החלומות שלך על סתם דברים"), ונטען כי הכוונה היא לזכייה בפרס. השוטר שהגיע לנקודה ציין בתצהיר כי הוא הגיע למקום בעקבות דיווח על שרידי עצמות, פגש את המערערים והזמין מז"פ על-פי הנוהל (נ/2). בשעה 13:30 השוטר גבה הודעה מחאדר, שסיפר: "הבחנתי בחבל שיורד מעץ ועל החבל פיסת בד עטפה דבר שנראה מבפנים כעצמות, מיד התקשרתי למשטרה שיגיעו למקום כדי שיבדקו אם לא מדובר בעצמות אדם" (מוצג 15).
על פי תצהירו של חאדר: "מיד בסמוך לאחר מציאת הגופה התחלתי לערוך בירורים אודות הפרס המובטח". חאדר לא טען כי הוא נכנס לאתר העמותה אלא לערך הוויקיפדי של העמותה. כמו כן, חאדר העביר מידע לכלי תקשורת וברשת חברתית, ולטענתו, משתמע מהתנהגותו כי הוא ידע או חשד שמדובר בגופתו של מג'די חלבי. ברם, המערערים לא פנו לגורם כלשהו בקשר לפרס עד לפרסום הרשמי על זיהוי הגופה ביום 10.10.2012. מאוחר יותר, במועד שלא נקוב בכתב התביעה או בתצהיר, חאלד התקשר ללשכת שר הביטחון כדי לבקש את הפרס. חאלד הצליח לשוחח עם עוזר השר אך השיחה לא היתה פרודוקטיבית והמערערים פנו לעורכי דין שיסייעו להם לקבל את