46. בהקשר זה טוענים המשיבים כי בית משפט קמא הכריע בשאלה האם לארצי היה עניין אישי כשר; האם תוכן הפרסומים נועד להגן על אותו ענין; האם ארצי פנה לגורמים הרלוונטיים לצורך שירות הענין האישי הכשר והאם ארצי היה תם לב, על בסיס קביעות עובדתיות ברורות השלובות בממצאי מהימנות מובהקים. זאת, כאשר לשיטתם אין כל עילה להתערב בהכרעות אלו.
47. המשיבים מתייחסים לטענת המערערים לפיה הפרסומים שנעשו על ידי ארצי נעשו בעקבות דרישות של נותני שירות כאלה ואחרים לקבל את כספם ולפיכך מדובר בעניין אישי שאינו כשר. המשיבים מבהירים כי בהתאם להסכם המייסדים של פיוז'ן אירופה, התחייבותו של ארצי לשאת בעלויות 50% מהוצאות החברה כפוף לכך שלחברה אין משאבים לממן אותן בעצמה, אלא שהסיבה לכך שמשאבים אלו לא היו בקופת התחברה, כך לטענת המשיבים, היא משיכתם של כספים שלא כדין מקופתה על ידי המערערים. במצב דברים זה סבורים המשיבים כי מדובר בהגנה על עניין אישי כשר מובהק.
48. עוד בהקשר זה טוענים המשיבים כי ארצי ניסה לעורר את שומרי הסף; מנהלי החשבונות, סניף הבנק וגורמים רלוונטיים אחרים כדי להקשות על הברחת הכספים.
לכן לשיטת המשיבים מתקיימים הן תנאיו של סעיף 15(3) לחוק והן חלה החסינות הקבועה בסעיף 13(5) לחוק.
49. באשר להוצאות שנפסקו, מפנים המשיבים להלכה לפיה רק במקרים חריגים תתערב ערכאת הערעור בפסיקת הוצאות.
בנוסף, טוענים המשיבים כי הסכום שנפסק הוא סביר ביותר בהתחשב בכך שמדובר בהליך שלם שנוהל מתחילתו ועד סופו, כאשר הוגשו במסגרתו כתבי טענות, נספחים ותצהירי עדות ראשית בהיקף כולל של מאות עמודים ונשמעו בו חמישה עדים. כך גם טוענים המשיבים כי פסק הדין שניתן הוא ארוך ומקיף, ומעיד בפני עצמו על מורכבות ההליך.
זאת ועוד, המשיבים מפנים לכך ששניים מהם הם פרקליטים ששלחו מכתבי התראה סבירים ומתונים ביותר, כך לשיטתם, במסגרת טיפול משפטי שגרתי, אשר נגררו להליכים בחוסר תום לב קיצוני תוך שהמערערים סירבו בתוקף לכל אורך הדרך למחוק את התביעה נגדם (עד להסכמה בערעור להעמיד כנגדם את המחלוקת בשאלת ההוצאות בלבד).
דיון והכרעה
50. לאחר ששמענו את הצדדים ועיינו בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון אמליץ לחברי להרכב לקבל במלואו את ערעור המערערים כלפי ארצי וכן לקבל בחלקו את ערעור המערערים כלפי עוה"ד צוקרמן ושחאדה בעניין ההוצאות.
ערעור המערערים כלפי עורכי הדין
51. יש להדגיש שוב כי במסגרת הדיון בערעור הסכימו המערערים להעמיד את החזית מול עורכי הדין (המשיבים 2 ו-3) בנושא ההוצאות בלבד שנפסקו לזכותם הוצאות בסך 200,000 ₪ (100,000 ₪ לכל אחד מהם).
52. בעניין זה אני סבור כי ההוצאות שנפסקו לטובת עורכי הדין חורגות מהסביר, בהתחשב בהליך הקצר שהיה שכלל ישיבת הוכחות אחת וסיכומים בעל פה ובהתחשב בסכום שנתבע מהם בתביעה (200,000 ₪). יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהמשיבים 2-3 היו חשופים לתביעת לשון הרע כנגדם שבסופו של יום נדחתה וקביעה זו נשארה על כנה. בנסיבות אלו אציע להפחית את ההוצאות ולהעמידן על סכום של 100,000 ש"ח (במקום 200,000 ₪) באופן שסכום ההוצאות שיש לשלם לכל אחד מהם יעמוד על סך של 50,000 ₪ במקום 100,000 ₪.
ערעור המערערים כנגד ארצי
53. לעניין ערעור המערערים כנגד ארצי אני סבור שיש מקום לקבלת הערעור ולקביעה שמדובר בפרסומים של לשון הרע.