בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 40413-10-14 חלפון ואח' נ' כהן ואח'
לפני כבוד השופט יאיר דלוגין
התובעים ונתבעים שכנגד:
1.דיאנה חלפון
2.חלפון רפי אחזקות (1993) בע"מ
3.רפי חלפון
ע"י עו"ד צבי רוטברט
נגד
הנתבעים ותובעים שכנגד:
1.ויויאן כהן
2.עופר כהן
3.נעלי פטרול בע"מ
4.בינגו הסעות בע"מ
5.בני פרץ
ע"י עו"ד מיכל שחר
פסק דין
לפני תביעה כספית ע"ס 540,891 ₪ ותביעה שכנגד ע"ס 400,000 ₪, שהוגשו בקשר עם שותפות בעסק לממכר בגדים ואביזרי אופנה בכיכר המדינה בתל-אביב.
רקע
1. התובעת 1, גב' חלפון דיאנה היא רופאת שיניים במקצועה (להלן: "דיאנה"); התובע 3, מר רפי חלפון הוא רואה חשבון ובעלה של דיאנה (להלן: "רפי"); כמו כן, רפי הוא הבעלים של התובעת 2, חברת חלפון רפי אחזקות (1993) בע"מ (להלן: "חלפון אחזקות" וכולם ביחד "חלפון").
2. הנתבעים 1-2, גב' ויויאן ומר עופר כהן, הם בני זוג נשואים (להלן: "ויויאן", "עופר" וביחד "כהן"), אשר הפעילו בעבר עסק לממכר בגדים ואביזרים בשם "דיטיילס" בכיכר המדינה בתל אביב באמצעות הנתבעת 3, חברת נעלי פטרול בע"מ (להלן: "פטרול").
3. הנתבעת 4, חברת בינגו הסעות בע"מ היא החברה אשר מפעילה כיום את בית העסק (להלן: "בינגו"); הנתבע 5, מר בני פרץ, הוא הבעלים והמנהל של בינגו ואחיה של ויויאן (להלן: "פרץ").
4. הפרשה מושא התביעות שלפניי עניינה בשותפות שנוצרה בין דיאנה וחלפון אחזקות לבין ויויאן ופטרול, למטרת הפעלה משותפת של בית העסק שעד לאותה העת הפעילה ויויאן. דיאנה הייתה לקוחה של החנות ובשלב מסוים ביקשה לצמצם את פעילותה כרופאת שיניים ולהיכנס לשותפות בחנות עם ויויאן.
5. לאחר מו"מ שניהלו הצדדים, הוסכם כי בטרם ייכנסו הצדדים לשותפות מלאה, יערכו תקופת ניסיון. בהתאם לכך, ביום 26.9.12 נכרת הסכם בין דיאנה וחלפון אחזקות לבין ויויאן ופטרול (להלן: "הסכם הניסיון") (נספח 4 לכתב התביעה).
6. במסגרת הסכם הניסיון נקבעו הוראות שונות בנוגע להפעלת בית העסק (אשר תפורטנה בהמשך פסק הדין), וככלל, ניתן לחלק את הסכם הניסיון לשלושה חלקים מרכזיים:
החלק הראשון קובע כי תקופת הניסיון תהיה בת 4 חודשים – החל מיום 1.10.12 ועד ליום 31.1.13 וכי במהלכה יופעל וינוהל בית העסק על ידי ויויאן ודיאנה במשותף (להלן: "תקופת הניסיון"). סוכם כי חלפון אחזקות תשלם לפטרול 50,000 ₪ מע"מ עבור פועלה העודף של ויויאן, כמו גם הוצאות שהיו לה בעבר. כן נקבע כי דיאנה תשקיע במיזם המשותף בדרך של תשלום לחשבון הבנק של המיזם או על דרך של רכישת סחרות את הסכום השווה לעלות המלאי הקיים בחנות נכון ל-30.9.12 בתוספת חובות לקוחות של החנות שטרם שולמו עד לאותו מועד. כן נקבעו הוראות רבות נוספות לגבי התנהלות המיזם בתקופת הניסיון;
החלק השני אשר כונה על ידי הצדדים "סוף שלב א' והיפרדות" – כשמו כן הוא, עוסק בדרכי סיום ההתקשרות בין הצדדים בתום תקופת הניסיון, ככל שדיאנה וחלפון אחזקות יבחרו שלא להמשיך בהתקשרות מעבר לתקופת הניסיון;
החלק השלישי אשר כונה "שותפות מלאה", עוסק במצב שבו הצדדים יבחרו להמשיך להפעיל את בית העסק במתכונת של שותפות מלאה לטווח ארוך. נקבע בין היתר כי חלפון אחזקות תשלם לפטרול 230,000 ₪ + מע"מ עבור הוצאות שבהן עמדה פטרול עד לאותו מועד.
7. בתחילת חודש פברואר 2013, בתום תקופת הניסיון, החליטו הצדדים להמשיך בשותפות ביניהם. לשם כך, הקימו חברה ייעודית– חברת דיטיילס אופנה בע"מ (להלן: "דיטיילס"), אשר הוחזקה בחלקים שווים ע"י ויויאן ודיאנה, אשר שימשו גם כדירקטוריות, מנהלות העסק ומורשות החתימה במשותף בחשבון הבנק של דיטיילס.
8. בסמוך לאחר מכן, ביום 17.2.13, כרתו הצדדים הסכם נוסף (נספח 5 לכתב התביעה) (להלן: "הסכם השותפות"), וצירפו גם את חברת דיטיילס כצד להסכם.
9. במסגרת הסכם השותפות נקבעו, בין היתר, הוראות בדבר ניהול בית העסק באמצעות דיטיילס והמשך הפעלת בית העסק במתכונת שבה הוא הופעל בתקופת הניסיון, וזאת לתקופה בת 3 שנים לפחות, החל ממועד החתימה על הסכם השותפות – הוא יום 17.2.13 (סעיף 3 להסכם). בנוסף סוכם כי חלפון אחזקות תשלם לפטרול שני תשלומים, האחד ע"ס 150,000 ₪, וזאת "בעבור פועלה העדופת של ויויאן בעבר ובעתיד בהפעלת החנות" (סעיף 4) ושני, בסך 80,000 ₪ "בעבור פועלה העודפת של ויויאן בהפעלת החנות" (סעיף 5).
10. זאת ועוד, במסגרת הסכם השותפות נקבע גם כי פטרול תעביר לדיטיילס את המלאי המצוי בחנות, אשר תומחר בסכום כספי ע"ס 120,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכן את המוניטין, הזכויות המסחריות והרכוש הקבוע המצוי בחנות, אשר תומחרו בסכום ע"ס 35,000 ₪ בתוספת מע"מ ובכפוף לתנאים חשבונאיים נוספים (סעיף 6); כי אחת לשבוע-שבועיים תיערך בין הצדדים התחשבנות והסכומים יחולקו שווה בשווה בין ויויאן ודיאנה (סעיף 9); וכי ויויאן ודיאנה לא תהיינה זכאיות לתמורה נוספת מעבר לכספי החלוקה הנ"ל (סעיף 8).
11. עוד נקבע כי עם חתימת הסכם השותפות, יוחלף מספר העוסק המורשה בקופה הרושמת למספר העוסק של דיטיילס (סעיף 12); כי הנהלת החשבונות של דיטיילס תבוצע על ידי חלפון אחזקות בתמורה מוסכמת של 150 ₪ לחודש למשך 3 שנים (סעיף 10), וכי ביקורת החשבונות והגשת הדוחות הכספיים של דיטיילס תיעשה על ידי רפי בתמורה מוסכמת ע"ס 1,000 לשנה ולמשך 3 שנים (סעיף 11).
12. הצדדים החלו להפעיל במשותף את העסק ובתחילת הדרך השותפות התנהלה בצורה תקינה. בשלב כלשהו, יחסי הצדדים התערערו והם החלו לבוא בהאשמות הדדיות.
13. בקליפת האגוז, חלפון טוענים כי לאחר ששולמו לכהן מלוא התשלומים, החלה ויויאן להתנהל בצורה פוגענית כלפי דיאנה, בכך שהתנכלה לה בנוכחות עובדות ולקוחות העסק, שינתה את קוד הקופה והחביאה את שלט המזגן, חדלה מלאפשר לדיאנה ללון אצל דודתה של ויויאן בעת נסיעות עבודה לפריז והתייחסה לפעילות רפי בניהול העסק כאל מטרד. עוד נטען כי במהלך תקופת השותפות העביר רפי לחשבון הבנק של דיטיילס כספים אשר סווגו כ"הלוואות גישור" בסכומים שונים, המצטברים לכדי 33,782 ₪.
14. בני הזוג כהן מצדם טענו כי דיאנה כמעט ולא הגיעה לעבוד בעסק, אלא הגיעה רק כדי לאסוף פריטים עבור עצמה, וגם כאשר שהתה בחנות, השרתה אוירה לא נעימה וסירבה להגיע לפגישות עם ספקים. בנוסף, טענו כהן כי דיאנה נטלה לעצמה פריטים בשווי עשרות אלפי שקלים מבלי לשלם עבורם, וכי רפי השתלט על ניהול החנות, סירב לאפשר לדיטיילס ליטול אשראי חדש, התחמק מתשלום מכס עבור הסחורה ואף זייף את חתימתה של ויויאן על המחאות החברה. בנוסף טענו כהן כי רפי פעל כדי להשחיר את שמה של ויויאן בפני לקוחותיה וניסה לחבל בחשבון הבנק של דיטיילס.
15. בתחילת חודש מאי 2014, קצת פחות מחודש לפני שעמדה להסתיים תקופת השכירות של החנות, שלח עו"ד נחמיה פליסר, בנה של בעלת החנות, הגב' אנה פליסר, שנכון לאותו מועד כבר הלכה לעולמה (להלן: "בעלי הנכס" או "פליסר"), טיוטת הסכם שכירות חדשה עבור החנות לתקופה 1.6.14 עד 31.5.15 (נספח 7 לתצהיר רפי).
16. ביום 2.5.14 חתמה דיאנה על טיוטת הסכם השכירות בשם חברת דיטיילס וצירפה לטיוטה שתי המחאות של דיטיילס בחתימת ידה בסכום מצרפי של 16,040 ₪ הכולל מע"מ, השווה לדמי השכירות החודשיים של חודש אחד.
17. דא עקא, לטענת חלפון, ויויאן סירבה לחתום על הסכם השכירות ועל ההמחאות, ובנוסף לכך, היות שגם לא שולמו דמי השכירות לחודש מאי, סירב בעלי הנכס לחדש את הסכם השכירות.
18. ביום 4.5.14 פנתה ויויאן לבנק וטענה כי רפי זייף את חתימותיה על שיקים השייכים לחשבון, שבאמצעותו התנהל העסק. כתוצאה מכך, הוציא בנק לאומי (סניף פנקס) מכתב המודיע על ביטול מסגרת האשראי של דיטיילס בתוך 21 ימים ממועד כתיבת המכתב (נספח 2 לכתב ההגנה). לטענת ויויאן, הבנק החל לפעול באופן מיידי לצמצום האשראי וזאת לפי הוראת רפי, אשר היו לו מהלכים בסניף הבנק.
19. ביום 20.5.14, שלח מר פליסר לבני הזוג כהן ולדיאנה מכתב ובמסגרתו ציין כי תקופת השכירות של החנות עתידה להסתיים ביום 31.5.14 וכי הם מתבקשים לפנות את הנכס עד למועד זה. עוד צוין במכתב כי דמי השכירות עבור חודש מאי 2014 לא שולמו, וכי חרף התראות ושיחות בע"פ, שיק בסכום ע"ס 8,020 ₪ לא כובד מחמת חוסר כיסוי ואף לא הופקד שיק חלופי. עוד ציין מר פליסר כי ככל שדמי השכירות לא ישולמו והשיק לא ייפרע בתוך 3 ימים, יחשב הדבר כהפרה יסודית של ההסכם, על כל המשתמע מכך.
20. ביום 21.5.14 נתן הבנק לצדדים ארכה בת 21 ימים לסגירת החוב שהיה קיים בחשבון ולסגירת החשבון (נספח 2 לכתב ההגנה).
21. זמן מה לאחר מכן, שילמו הצדדים כל אחד את חלקו (מחצית) בחוב למר פליסר עבור חודש מאי 2014.
22. ביום 10.6.14, שלחה ויויאן מכתב לבני הזוג חלפון (נספח 8 לכתב התביעה שכנגד) ובמסגרתו העלתה מספר אופציות לפירוק השותפות (אשר עוד תפורטנה בהמשך פסק הדין). כמו כן, למחרת ביום 11.6.14, שלח ב"כ של כהן מכתב לב"כ של חלפון ברוח דומה (מוצג ת/9).
23. ביום 23.6.14 הגישה ויויאן תלונה למשטרת ישראל נגד רפי בטענה שלפיה רפי זייף את חתימתה על שיקים של בית העסק.
24. לקראת חודש יולי 2014, שוחחה ויויאן עם מר פליסר והתחייבה בפניו כי תשלם את חוב השכירות שלא שולם, אך ציינה כי אין ביכולתה להמשיך ולשכור את החנות לנוכח הסכסוך שהתגלע עם בני הזוג חלפון.
25. ביום 1.7.14, עת שהתה דיאנה בחופשת מחלה עקב ניתוח שעברה בעיניה, שלחה לה ויויאן הצעה נוספת בכתב לפירוק השותפות (נספח 8 לתצהיר רפי). דיאנה דחתה הצעה זו.
26. לטענת התובעים, בסמוך לכך החליפה ויויאן את מנעול דלת הכניסה בחנות, תפסה בה חזקה בלעדית, נטלה ביחד עם עופר את כל הציוד והסחורה שבבית העסק והחלה להפעיל אותו באמצעות חברת "בינגו", שבבעלות אחיה, מר פרץ, אולם תחת השם המסחרי דיטיילס. מנגד, טענו הנתבעים כי לא השתלטו על העסק וכי מפאת היעדר תגובה וחוסר בשיתוף פעולה מצדם של חלפון, החליטה ויויאן להפעיל במקום עסק חלופי.
27. ביום 3.7.14 שלחה ויויאן מכתב לרפי ולגב' טל סופרון, בתם של בני הזוג חלפון (נספח 12 לכתב התביעה שכנגד) ובו ביקשה שיעבירו בדחיפות את תלוש השכר של העובדת גב' אודרי בוגנים, משום שעל גב' בוגנים להציג תלושי שכר לבנק במסגרת הליכי רכישת דירה.
28. במועד הסמוך לכך, שלחה ויויאן לרפי מכתב נוסף (נספח 13 לכתב התביעה שכנגד) ובו קבלה על כך שרפי הגיע לחנות לצלם את הסחורה והותיר את החנות פתוחה כשעזב. עוד העלתה ויויאן טרוניות נוספות כלפי בני הזוג חלפון בנוגע לניהול השוטף של העסק.
29. ביום 10.7.14 פנתה ויויאן לחברת התכנה שנתנה שירותים לבית העסק וביקשה לשנות את שם בית העסק ואת מספר הח.פ של הקופה הרושמת (אך בקשה זו בוטלה מסיבה כלשהי).
30. ביום 14.7.14 בוצע איפוס לקופה הרושמת בחנות ושונה הח.פ של החברה המפעילה מהח.פ של חברת דיטיילס לח.פ של חברת "בינגו", ולמעשה פעילות החנות "אופסה" והחלה פעילות חדשה (יצוין כי בשלב זה טרם הוחלף המסוף המאפשר את סליקת האשראי).
31. ביום 15.7.14 נעשתה פניה נוספת לחברת התכנה בנוגע לשינוי מספר ח.פ והחלפת כונן המחשב.
32. ביום 15.7.14 פנה רפי אל פקיד השומה בבקשה לסגור את תיק הניכויים של דיטיילס למן יום 30.4.14 בשל הפסקת העסקת עובדים. בעקבות כך, שלח פקיד השומה מכתב לדיטיילס למחרת היום, שלפיו נרשמה הפסקת העסקת עובדים למן יום 1.6.14.
33. במחציתו של חודש יולי 2014, פנתה ויויאן למר פליסר ועדכנה אותו כי אחיה החליט לקחת את העסק לידיו תחת "בינגו", ובעקבות זאת ביקשה להמשיך ולשכור את החנות ללא מעורבותם של בני הזוג חלפון. בהקשר זה יצוין כי לטענת בני הזוג כהן, הם נשאו לבדם בתשלום החובות שנותרו לספקים, לעובדות ועבור דמי השכירות. ויויאן שיפצה את החנות והמשיכה להפעיל אותה תחת השם המסחרי דיטיילס, אולם באמצעות אישיות משפטית אחרת, חברת בינגו, השייכת כאמור לאחיה.
34. ביום 4.8.14 הודיע פקיד השומה על הפסקת הפעילות בתיק הניכויים של דיטיילס.
35. ביום 21.8.14 הוחלף המסוף בחנות אשר דרכו מתבצעת פעילות האשראי.
36. ביום 26.10.14 הגישו חלפון את התביעה דנא ובמסגרתה עותרים הם לחייב את כהן בתשלום סכום התביעה בסך 540,891 ₪, המורכב מראשי הנזק הבאים: השבה של 280,000 ₪ ששולמו לכהן עבור רכישת מחצית הזכויות בעסק; השבה של 16,891 ₪ המהווה מחצית הלוואת גישור שהעמיד רפי לעסק ושלא סולקה; תשלום 100,000 ₪ המהווה מחצית משווי הציוד, המלאי והמוניטין; תשלום 144,000 ₪ המהווה מחצית מרווחי העסק הצפויים עד 2016, לרבות דמי פינוי העסק, ככל שיתקבלו; ולחילופין, עותרים חלפון לקבל צו המחייב את כהן לשלם מחצית מכל טובת הנאה שתצמח להם מהפעלת העסק עד לסוף שנת 2016; כמו כן, תבעו חלפון שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.
37. ביום 27.12.14 הגישו כהן כתב הגנה ובמסגרתו הכחישו את טענות חלפון. כמו כן, הגישו בני הזוג כהן תביעה שכנגד ובמסגרתה עתרו לחייב את חלפון בתשלום סכום התביעה ע"ס 590,000 ₪, אשר לצרכי אגרה הועמד על 400,000 ₪, לפי ראשי הנזק הבאים: תשלום 280,000 ₪ בגין ההשקעה שהשקיעו בעסק עד למועד ההתקשרות; פיצוי כספי ע"ס 60,000 ₪ בגין נזקים שהותירו אחריהם חלפון; פיצוי כספי ע"ס 50,000 ₪ בגין נטילת פריטי לבוש, אריזות ותכשיטים ע"י דיאנה; פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ע"ס 150,000 ₪ בגין הוצאת לשון הרע על דרך של גרימה במכוון לסירוב של שלושה שיקים (50,000 ₪ עבור כל שיק); פיצוי כספי ללא הוכחת נזק ע"ס 100,000 ₪ בגין פרסום לשון הרע כנגד ויויאן, עת כינה אותה רפי "גנבת" בפני לקוחותיה במטרה לפגוע בה ובשמה הטוב; כמו כן, עתרו כהן לחייב את חלפון בשכ"ט עו"ד והוצאות משפט.
38. בית המשפט שמע את עדויותיהם של בני הזוג חלפון ושל מר אמיר רוזנר (מבטח בית העסק) ומר רפי בן עמי (נציג חברת התכנה המפעילה את הקופה הרושמת) שזומנו להעיד על ידם; כמו כן, העידו בני הזוג כהן, מר בני פרץ, מר נחמיה פליסר וגב' אלונה פלקוש (עובדת בחנות). הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
דיון
תביעת חלפון
39. לשם הכרעה בתביעה דנא, אדרש תחילה לשאלה, האם רכשה דיאנה בעלות במחצית העסק, שכן לשאלה זו משמעות רבה מבחינת תוצאת פסק הדין, וכבר בפתח הדברים אציין כי לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר הראיות שבתיק, נחה דעתי כי דיאנה אכן רכשה בעלות במחצית מבית העסק. במה דברים אמורים?
דיאנה רכשה בעלות במחצית מבית העסק