111. יתרה מכך, רפי העמיד לטובת העסק הלוואות בסכומים העולים כדי עשרות אלפי שקלים – וככל שויויאן רצתה להרחיק את רפי מהעסק, מדוע הסכימה לאפשר לו להזרים לדיטיילס הלוואות בסכומים ע"ס עשרות אלפי שקלים? מתצלומי השיקים שצירפו חלפון עולה כי ההלוואות הנ"ל ניתנו לכל המוקדם ביום 2.4.14, אולם ההצעה הראשונה לפירוק השותפות שיזמה ויויאן נשלחה רק ביום 10.6.14, כלומר, במשך למעלה מחודשיים ויויאן ישבה בחיבוק ידיים ואיפשרה לחלפון להמשיך ולהשקיע בעסק כספים, וככל שלשיטתה כפה רפי את רצונו להלוות כספים לבית העסק ולא איפשר נטילת הלוואות מגופים חיצוניים, מדוע לא עצרה בעדו או ביקשה לפרק את השותפות כבר באותה העת? הדברים אומרים דרשני. יתרה מכך, גם לא הוצגה ראיה ממשית על כך שכהן התלוננו בזמן אמת על התנהלותו הנזכרת לעיל של רפי.
112. לאור כל האמור, אינני סבור כי מעורבותו של רפי בניהול העסק עולה כדי הפרה של הסכם השותפות וטענה זו נדחית, אפוא.
113. עוד נטען כי רפי סירב לשלם את שכר העובדות ופעל לסגור את תיק הניכויים של דיטיילס, הגם שדיטיילס עדיין העסיקה עובדות והכל במטרה למוטט את החברה. מנגד, העיד רפי בהקשר זה כי "גם זה שנעשה ביולי אחרי שהוחלפו המפתחות תלושי שכר לא הוגשו בשם החברה וכדי למנוע את זה שהחברה לא דיווחה על העסקת עובדים, אני הגשתי בקשה לסגירת תיק הניכויים כדי להגן על החברה..." (פרוט' 11.5.17, עמ' 27, ש' 17-21).
114. נימוקו של רפי בהקשר זה מקובל עלי. כזכור מכתבו של פקיד השומה ברשות המסים בדבר סגירת תיק הניכויים של החברה נשלח ביום 16.7.14 ובו נכתב כי "לפי הודעת המייצג מתאריך 16/7/2014 רשמנו לפנינו, כי הפסקת להעסיק עובדים מ-01/06/2014".
115. כלומר, פנייתו של רפי לסגירת תיק הניכויים נעשתה במועד שבו הלכה למעשה חדלה השותפות שהופעלה על ידי דיטיילס מלתפקד, שהרי כבר בתחילת מאי 2014 חדל שיתוף הפעולה בין דיאנה וויויאן ולא חודש הסכם השכירות. מקובלת עלי גם טענתו של רפי שלפיה הוא פעל לסגור את תיק הניכויים על מנת להגן על החברה, בפרט בנסיבות שבהן אשתו היא בעלת מניות במחצית ממניות החברה. מדובר כאמור בשלב שבו שני הצדדים החלו בפעולות חד צדדיות עקב הנתק ביניהם שהוא תוצאה של חוסר כימיה בין הצדדים שהוביל להאשמות הדדיות הנוגעות בחלקן הניכר להתנהלות בין-אישית בין השותפות ואשר לא מעידות על הפרה ממשית של הסכם השותפות על ידי מי מהצדדים.