253. בעל דין רשאי לפרט את מלוא נזקיו בכתב התביעה ולתובע לצרכי אגרה סכום מצרפי נמוך יותר. במקרה כזה, בית המשפט יהיה רשאי לפסוק לתובע לגבי כל ראש נזק שציין בכתב התביעה, כל סכום עד לסכומו של ראש הנזק המדובר ובלבד שבגין כלל ראשי הנזק לא יפסוק בית המשפט סכום הגבוה מסכום התביעה לצרכי אגרה (ראה רע"א 7602/11 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' מיפרומאל (פורסם בנבו).
254. נוכח העובדה שבכתב התביעה צוינו שני סכומים שונים ביחס לנזקים שנגרמו לויויאן עקב כך ששילמה את חובות העסק לבדה (75,000 ₪ ו-60,000 ₪) וניתן להתייחס בהתאם להלכה הנזכרת לעיל לסכום הגבוה מבין השניים ובהעדר כל התנגדות להרחבת חזית מצד חלפון, ניתן לפסוק לויויאן עד סכום של 87,972 ₪ שצוינו בתצהירה, בכפוך לכך שהסכום הוכח.
255. האם הוכחו כל התשלומים המדוברים והאם כולם שולמו בגין חובת העסק עד לשלב שבו נפרדו הצדדים?
256. מאחר וההתנהלות החד צדדית של הצדדים החלה בתחילת חודש מאי 2014 והסתיימה בחודש יוני כאשר ויויאן נטלה חזקה בלעדית בחנות בתחילת חודש יולי, יש לראות בכל החובות בגין התקופה עד 1.7.14 כחובות העסק המשותף.
257. אדון להלן בסכומים כפי סדרם בתצהיר ויויאן.
258. דמי שכירות לחודש יוני 2014 לאנה פליסר – 16,040 ₪ - בעניין תשלום זה לא צורפה קבלה או העתק של שיק או העברה בנקאית וכו'. עיון בתצהיר של פליסר מגלה כי הוא מצהיר שכאשר חודש יוני לא שולם, הוא הבהיר לויויאן כי הוא לא יוכל לוותר על כך. דא עקא, משום מה אין בתצהיר של פליסר הצהרה כי ויויאן בסופו של דבר שילמה על חודש זה. בחקירה הנגדית הוא לא נשאל על כך. ויויאן אמנם לא נחקרה בחקירה נגדית על סכום זה, אולם אין הסבר לכך שפליסר לא הצהיר כי דמ"ש של חודש יוני שולמו, למרות שלגבי חודש מאי הצהיר זאת. מאזן הראיות מאוזן בעניין זה ועל כן לא אוכל לקבל את תביעתה של ויויאן לגבי סכום זה, שכן הנטל להוכיח כי התשלום שולם רובץ עליה. אין לפסול את האפשרות כי פליסר ויתר בסופו של דבר על חודש זה, בהתחשב בכך שהסכם השכירות הקודם הסתיים בסוף חודש מאי שאז פרץ הסכסוך בין הצדדים. יצויין כי בתצהיר העובדת אלונה פלקושף היא הצהירה היא כי בחודש יוני החנות הייתה בפני בסגירה עקב הריב בין הצדדים, כי בקושי הייתה סחורה ועבודה בחודש זה וכי היא הבינה כי מפנים את החנות בשל אי תשלום דמי שכירות, כך שעדות זו תומכת באפשרות שלא שולמה בסופו של דבר שכירות בחודש זה.