"ש. האם אתה פועל בחשבונותיך הפרטיים באותם ניירות בהם אתה פועל בחשבון הנוסטרו של פסגות?
ת. לפעמים כן, אני מגביל את עצמי רק שלא לעשות עסקאות עם פסגות חשבון מול חשבון מעבר לכך אין לי כל מגבלה פורמלית ואני גם לא מגביל את עצמי. אני לא אעשה משהו שנראה לי בעייתי.
ש. מה לדוגמא?
ת. אם פסגות קונה גדול בהנפקה, אז אני לא אשתתף באותה הנפקה.
ש. למה?
--- סוף עמוד 150 ---
ת. כי מה שעומד לנגד עיני זה פסגות ואם הפעילות שלי יכולה לפגוע בפסגות אני לא אעשה את זה.
ש. באיזה אופן זה יכול לפגוע בפסגות?
ת. אם פסגות קונה אני לא אקנה מעליה - ואני בכלל לא אגע באותה הנפקה שפסגות השתתפה בה
ש. מה ביחס למכרזי החלף?
ת. זה עניין אחר - מכיוון שלא ידוע מראש כמה ניירות האוצר ייתן /יקבל אז אני יכול גם להשתתף - ובכל מקרה אני לעולם לא אשים את עצמי מעל פסגות - תמיד ההצעה שלי תהיה יותר נמוכה מפסגות" (ראו: ת/1ב, גיליון 8 ש' 19-31 וגיליון 9 ש' 3).
20. גם שיחתו של אדרי עם ירון, הממונה עליו, שהתקיימה בסמוך לאחר ההנפקה, ובה התבטא אדרי כמי שמאוכזב מאוד מכך שחשבון הנוסטרו לא זכה להשתתף בהנפקה, תומכת בקביעה לפיה הוא היה מודע בזמן אמת לכך שפעל בניגוד עניינים ואף הפר את חובת האמון שלו לפסגות:
"דוד אדרי: אני איש עצוב מאוד.
שי ירון: יצאת פארש.
דוד אדרי: פארש של החיים, פארש של החיים.
שי ירון: באמת, מה זה?
דוד אדרי: אפס מאופס.
שי ירון: מה זה? בכמה פיקששת?
דוד אדרי: שתי דולר, 2.75. מ-2.79, 2.77.
שי ירון: לא, אתה, אתה לא - לא פקששת את זה שזה חם, אבל לא הבנת כמה.
דוד אדרי: איזה אפס אני, איזה אפס אני.
שי ירון: זה לא יאומן.
[...]" (שיחה מיום 2.12.2008, נ/114, עמ' 1 ש' 12-1).
כפי שצוין בהכרעת הדין, בשיחה זו נמנע אדרי מלציין כי דווקא הצליח להשתתף באותה הנפקה כשפעל דרך חשבונותיו הפרטיים. אני סבורה כי אף שיחה זו מלמדת על מודעותו של אדרי לכך שהפר את חובת האמונים לפסגות ומפריכה את טענתו של אדרי לפיה פעל באופן שקוף וגלוי אל מול מנהליו.
21. מחומר הראיות עולה, אפוא, כי טענותיו של אדרי, הן בבית המשפט המחוזי והן בערעור דנן, לפיהן הוא לא התכוון לכלול השקעות במק"מ באמירותיו המפורשות, הגורפות והברורות לגבי אי-השתתפותו העקרונית בהנפקות בהן פסגות השתתפה, אינן משכנעות ואין להן אחיזה בדבריו. כן עולה כי אדרי היה מצוי בניגוד עניינים, אשר היה מודע לו, עת ביצע הזמנות והשקיע באותה הנפקה במק"מ במקביל, הן מחשבונותיו הפרטיים והן מחשבון הנוסטרו, וזאת במחירים שונים אשר קנו יתרון