--- סוף עמוד 26 ---
המערערת לשהות בדירה, זו עמדה לרשותה, ובכך שהמערערת ניצלה בפועל אפשרות זו (ראו חקירת המערערת מיום 16.12.2015 שצורפה כנספח לתצהירה, ש' 87-89, ש' 177-178, ש' 249-251, ע' 268-274 וכן עדות המערערת ע' 474 ש' 11-12, וכן 22-24. כן ראו עדות דור רפאלי, ע' 226 ש' 16-25 וכן ע' 227 ש' 15-20).
86. אשר לדירה במגדל W, הרי שלדברי המערערת דירה זו שימשה רק אותה, שכן אמה שכרה אותה עבורה על מנת שתוכל להתגורר בה בעת שהותה בישראל (ראו חקירת המערערת מיום 16.12.2015 שצורפה כנספח לתצהירה, ש' 169-174, 304-307, 313-318). עם זאת, מאחר שהדירה נשכרה רק בחודש אוקטובר 2010 – דהיינו כי היא רלוונטית רק לתקופה של חודשיים ימים במסגרת שנות המס שבערעור – ומאחר שמהעדויות עולה כי בתקופה ראשונה זו של השכירות, ולאור מצבה של הדירה, השימוש בדירה היה מועט (ראו עדות המערערת, ע' 515 ש' 33- ע' 516 ש' 3), ספק אם יש מקום לראות באותה דירה עצמה לבדה כ"בית קבע". עם זאת, שכירת הדירה האמורה, שהייתה מיועדת לשימושה של המערערת, שהתבצעה מיד בסיומה של תקופת השכירות של הדירה במגדלי YOO, יכולה, לכל הפחות, ללמד על האופן שבו יש להתייחס, מבחינת המערערת, לדירה במגדלי YOO.
87. בחינת העדויות והראיות הנוגעות לשני "הבתים" הנ"ל, דהיינו ה"אגף" בבית הוריה של המערערת בהוד השרון והדירה במגדלי YOO, מובילה למסקנה כי למערערת "בית קבע" בישראל. בתים אלה עמדו לרשות המערערת בכל עת שהגיעה לישראל. אין מדובר במגורים ארעיים, אלא במקומות הזמינים לשימושה של המערערת לפי רצונה ונוחותה, גם אם התגוררו בהם אנשים נוספים, אם במקביל לה ואם בתקופות שבהן לא שהתה שם. מהראיות אף עולה כי למערערת שליטה על הנעשה בבתים אלה, וכי מדובר בשימוש בעל אופי "ביתי", תוך ניהול שגרת חיים. בוודאי שאין מדובר בשימוש הנושא אופי ארעי של לינה בבית מלון. בתים אלה שימשו כ"עוגן" עבור המערערת, ומשם יצאה לנסיעותיה ברחבי העולם.
אך בכך לא סגי. השאלה שיש לבחון עתה היא האם הבית השלישי, לאמור – ביתו של ליאונרדו, שימש אף הוא למערערת "בית קבע".
88. באשר לבית השלישי, ביתו של ליאונרדו בלוס אנג'לס, המערערת התייחסה אליו כביתה שלה בתקופה הרלוונטית, אך בעניין זה קיים חלל ראייתי לא מבוטל באשר לנסיבות מגוריה של המערערת בבית זה בשנות המס שבערעור, וממילא לא ניתן לומר כי המערערת הוכיחה כי מדובר ב"בית קבע" שלה: