ת. נכון
ש. אתה לא יכול באמת לדעת שזה עשרות פעמים, נכון?
ת. למה לא?
ש. כי הזיכרון שלך לא כזה חד על בר רפאלי,
ת. אולי אתה צודק אבל בגלל שהייתי אצלה כמה פעמים בדירה וגם בחדר כושר אז אפשר להגיד שזה עשרות פעמים.
ש. זה יותר עניין של תחושה שזה עשרות פעמים מאשר שספרת,
ת. מה השאלה?
ש. האם המילה עשרות פעמים נובעת מתחושה?
ת. אתה רוצה לספור כמה פעמים ראיתי אותה? אגיד לך
--- סוף עמוד 25 ---
שראיתי גם את המשפחה מגיעה ואוספת אותה בימי שישי לארוחות ערב, אז זה עשרות פעמים, לא?
ש. כשאני אומר לך שעשרות זה מילה של תחושה ולא מילה שעמדת וספרת,
ת. ברור שלא ספרתי, אז גם התחושה מה שאתה מדבר זה לא סופר. עשרות פעמים.
אמרתי שראיתי אותה עשרות פעמים, מה לא ברור?
ש. אתה אומר בתור תחושה ולא ספרת,
ת. אולי אם נספור זה יהיה עוד יותר.
ש. אז נספור,
ת. אני לא זוכר, מדובר ב 8, 9 שנים.
ש. כשאתה אומר עשרות רק תחדד שזה 80? 90?
ת. 10 פלוס, 15, 20 גג".
וכן עדות הסייר הנוסף אורי אלגד רהב (ע' 457, ש' 5) – "אני זוכר שהיא כן הייתה וכן הייתה איזו התנהלות של דיירות ולא של אורחת".
בדומה לכך העידה הגב' דפנה קציר, סמנכ"ל שיווק ומכירות בקבוצת חבס (ע'257 ש'14):
"ת. ...פגשתי אותה פעם בדירה שהתקלקל לה הדוש וזהו".
וכן בהמשך (ע' 272 ש' 13-16):
"ש. כשבאתם לטפל בדוש, אני מבין שלא את קיבלת את הקריאה, כל ההתנהלות שבאת האם התחושה שלך הייתה שבר אורחת, מבקרת, דיירת?
ת. ההתנהלות הייתה כאילו היא דיירת, לא הייתה תחושה כאילו.. לא ידעתי שעוד מישהו גר בדירה או שהיא לא גרה שם."
85. אבהיר כי איני נדרש לשאלה מהו ההיקף המדויק של השימוש שעשתה המערערת בדירה, והאם גם שני אחיה, דור וניל, עשו שימוש באותה דירה, כפי שנטען, אם במקביל לשימושה שלה, ואם בתקופות שבהן לא עשתה היא עצמה שימוש בדירה. לפיכך, גם איני מוצא כל צורך או מקום לדון בסוגיה לה הקדישו הצדדים פרק נכבד בדיונים ובטיעוניהם אודות ה"איכונים" שבוצעו למכשירי הטלפון של המערערת ובני משפחתה ומה ניתן ללמוד מהם. במאמר מוסגר אעיר כי האיכונים מתייחסים לשיחות שבוצעו ממספר הטלפון הנייד של המערערת ("שיחה ראשונה ואחרונה" בכל יום), בעוד שהמערערת העידה כי התנהלה לרוב בתכתובות טקסט (ע' 514 ש' 17-23).
באותה מידה איני מייחס חשיבות רבה, לצורך הערעור שלפניי, לשאלה האם העובדה שעל הסכם השכירות חתום אחיה של המערערת, מלמדת על מיהו "השוכר האמתי" של הדירה, או על השימוש בפועל בדירה או על ניסיונה של המערערת, כטענת המשיב, להסוות את זיקותיה לישראל. כאמור, די בכך שכל אימת שביקשה