927. ב"כ התובע מוסיפים וטוענים בעניין זה, כי אין כמעט דיון בו לא עלתה סוגיית ההפרדה בין הצדדים, ושני הצדדים התייחסו לסוגיה זו בהרחבה; וכי, ב"כ הנתבעים עצמם הם שטענו, פעם אחר פעם, כי הסעד הראוי במקרה דנן הינו "הפרדת כוחות", ואולם הצדדים נחלקו באשר לאופן ההפרדה (BMBY זהה או רכישה כפויה או איזון נכסים, וכו'). כמספר דוגמאות מיני רבות: עמ' 7-9 לפרוט' מיום 15.2.2015; עמ' 1414-1420 לפרוט' מיום 30.7.2017, ועוד) (סעיף 1727).
928. לעניין זה טוענים ב"כ התובע, כי על פי הפסיקה, הגם שככלל על הסעדים המבוקשים להיות מפורשים בכתב התביעה, הרי שבנסיבות מיוחדות, רשאי בית המשפט לפסוק סעד שלא התבקש לתיתו, גם בלא שהוגשה בקשה לתיקון כתבי הטענות. זאת, בהתקיים מספר תנאים שעיקרם:
א. הסעד המבוקש נובע מן הסעד המקורי;
--- סוף עמוד 213 ---
ב. כל העובדות הדרושות להענקת הסעד החלופי התבררו בהליך;
ג. הצדק או הצורך ללבן את השאלות המהותיות במחלוקת מחייבים את מתן הסעד החלופי אף שלא התבקש בכתבי הטענות (סעיף 1782 ובפסקי הדין הרבים והספרות המוזכרת בסוף הסעיף).
929. לטענת התובע בענייננו מתקיימים שלושת המבחנים לעיל:
א. כך, הסעד המבוקש במסגרת ההליך – הפרדת הכוחות בין בעלי המניות, בין בדרך של מכירת המניות (ו/או נכסי החברות) לצדדים שלישיים, ובין בדרך של התמחרות פנימית – הינו סעד אשר נובע מהסעד המקורי שהתבקש – סעד להסרת הקיפוח בחברות באופן של עריכת שינויים בתקנון החברות, מינוי דירקטורים חדשים בחברות, שינוי מורשי החתימה בחברות וכיו"ב.
ב. משעה שמדובר בסעד חלופי למניעת קיפוח – כל העובדות הדרושות למתן הסעד, קרי – הוכחת קיומו של קיפוח – התבררו בהליך, כדבעי.
ג. ובעיקר – הצדק והצורך ללבן את השאלות המהותיות במחלוקת מחייבים את מתן הסעד החלופי, שאחרת – הצדדים יעסיקו דורות של עורכי דין, וככל הנראה – גם של מותבים שונים, במסגרת בירור המחלוקות החדשות שיתגלעו בזמן הניהול המשותף של החברות (סעיף 1729).
930. וזה סיכום עמדת ב"כ התובע (סעיפים 1730-1733):
"1730. כאמור, נוכח האיבה השוררת בין בעלי המניות והמעשים החמורים שהתגלו במסגרת ההליך; בהתחשב בכך שגם פיקוחו של בית המשפט הנכבד לא סייע להסרת הקיפוח והמידור ממידע לאורך ההליך (ראה, בהרחבה, בפרקים הנוגעים למידור ממידע לאחר פרוץ הסכסוך, להתנהלותו של מיכה בקשר להגשת התכנית (התב"ע) להפקדה, בעיצומו של הסכסוך, וכן למעשים הרבים שנסקרו בפרקים ח.5.ג, ח.7.א, ח.8 ו-ח.9 לעיל) – הרי שאין מנוס מהמסקנה לפיה רק הפרדת כוחות בין הצדדים יכולה להוות סעד יעיל בנסיבות העניין.