945. לשיטת ב"כ התובע, כפי שמודגשים הדברים בסיכום הביניים (תת פרק י.7), הפיכת מניות ההנהלה שבידי מיכה למניות רגילות, והצהרה כי הוא אינו כשיר לכהן כדירקטור וכמנהל חברות, והוראה כי החברות ינוהלו על ידי מנכ"ל חיצוני – ישמיטו תחת רגליו של מיכה את הטיעון שריכוז כל הסמכויות בידיו נועד למנוע מצבים של "מבוי סתום" (ראה סעיף 1908).
ו.9 העמדת החברות בסיכון מבחינת המס
946. פרק יא לסיכומי התובע שכותרתו: "העמדת החברות בסיכון מבחינת רשויות המס" מפרט את אותם מעשים של מיכה ודו"חות לא אמינים של מיכה ועושי דברו, אשר אם היו מתגלים על ידי רשויות המס, היו הם מסווגים כדו"חות שיש בהם ליקויים חשבונאיים ויש חשש רב כי מעבר לסיכון הפלילי, רשויות המס היו מטילות על החברות מיסים גבוהים ביותר.
947. ב"כ התובע מבהיר כי גם אם החברות המשיכו לעבור "תחת הרדאר של רשויות המס", אין זה מוכיח שהתנהלותם של החברות ושל מיכה הייתה נכונה. המשל שהביאו ב"כ התובע הוא אם אדם נתן לילדו הפעוט להסתובב לבד ליד כביש סואן, וכאשר מעירים לו על כך הוא משיב שהילד עדיין לא נדרס, ומכאן שהמעשה איננו מסוכן (סעיף 1919 סיפא).
--- סוף עמוד 218 ---
948. לעניין הפעולות החשבונאיות המנוגדות לדין המקובל העידו רואי החשבון מכל הצדדים.
949. בהמשך הפרק מובאות מספר דוגמאות ובהן אלה: תת פרק יא.2 "משיכות בעלים והסוואת המשיכות בהלוואות B2B, תוך מתן ביאורים מוטעים בדו"חות הכספיים" (שלגביה גם רו"ח כספי הודה שהיא עסקה מלאכותית (סעיף 1954), ולבטח כאשר אין ביאור מתאים (סעיף 1955), וכי הדו"ח כפי שנכתב מטעה למעשה את קוראיו (סעיף 1957.2), כאשר לעניין זה גם מוזכר פסק דין אש לפיו הסתרה חד פעמית של הלוואות כאלה יכולה להעמיד את החברה בסיכון, לא כל שכן, כאשר מדובר דרך פעולה שיטתית לאורך שנים (סעיף 1968); תת פרק יא.3 "מיכה הורה לחברות להגיש דו"חות כספיים כוזבים, וכן לנהל מערכת עניפה של כרטסות ורישומים חשבוניים כוזבים, על מנת להסתיר את גניבותיו", כאשר בעניין זה גם רוה"ח כספי מציין כי לא היה ממליץ לעשות זאת (סעיף 2012 סיפא); תת פרק יא.3.א, "גם בהנחה שהיה ממש בסיפור 'השכר המוסכם' של מיכה, היה על ההתחייבויות הנטענות כלפיו להשתקף בדו"חות הכספיים ועל המס בגין השכר להיות משולם במועד תשלום השכר", וגם בעניין זה אישר רו"ח כספי בסעיף 2012 ואילך כי יש לרשום את כל הנ"ל וכי העדר הרישום איננו תקין (סעיף 2024) (ראה גם הציטוטים הארוכים מן הפרוטוקול בסעיף 2032); ובתת פרק יא.3.ב מסבירים ב"כ התובע כי "גם בהנחה שהיה ממש בטענה לפיה הדו"חות הכספיים אינם מעניינים את רשויות המס ו/או את איציק, הרי שבפועל היו לדו"חות 'צרכני קצה' נוספים ומהותיים"; ובכל מקרה, טוענים ב"כ התובע בתת פרק יא.3.ג כי "אי תשלום המס בגין 'השכר המוסכם' – לו אמנם היה כזה – עולה כדי עבירה פלילית לפי סעיף 164 לפקודת מס הכנסה".