32. מיכה לא קיבל שכר מופרז. שכר בגובה 60,000 ₪ (נטו), קרי השכר שמיכה קיבל במשך כל התקופה נשוא התביעה בפועל, הוא שכר ראוי ומתאים לפועלו כמנכ"ל החברה.
33. בניגוד לנדרש בהתאם לנטלי ההוכחה הקבועים בדין, ואף שגובה שכר ראוי הוא עניין שאינו מצוי בגדר ידיעה שיפוטית, אלא מהווה עניין שבמומחיות, איציק נמנע מלהגיש חוות דעת כלכלית הטוענת כי שכרו של מיכה היה מופרז. וזאת, על אף שהודה – בבחינת הודאת בעל דין מפורשת – כי שכר ראוי יכול להיקבע רק באמצעות חוות דעת מומחה, ובאין חוות דעת כאמור, דין התביעה להידחות [ר' בס' 2521-2520 לסיכומי איציק].
34. יתרה מכך, איציק גם לא השיב לחוות הדעת שהוגשה מטעם מיכה (למעלה מן הצורך). בהעדר תשובה של ממש מצד איציק, סוגיית השכר הראוי – סוגיה המצויה בליבת ההליך דנא – נדחקה לסוף כתב הסיכומים של איציק, אי שם בעמ' 500.
--- סוף עמוד 253 ---
35. איציק לא רק מתקשה להוכיח, כי שכרו של מיכה אינו ראוי (ולא בכדי לא עשה כן), הוא גם מתקשה ליישב הכיצד הוא טוען במקום אחד בסיכומיו כי מיכה זכאי, כמנהל החברות, לשכר של 42,000 ₪ (ברוטו), קרי, כ-22,000 ₪ בלבד; ובה בעת, במקום אחר בסיכומיו (מספר מאות עמודים מאוחר יותר, הוא טוען שמגיע לו (לאיציק) כעובד, תשלום חודשי קבוע בסך של 30,000 ₪ (נטו) [לדוגמא בס' 2254 לסיכומי איציק]. היש גבול לעזות המצח?!".
1072. לעניין מעמדו של מיכה והסכמתו של איציק לקבל את מרותו והחלטותיו של מיכה, נכתב בסיכומי הנתבעת כדלקמן (סעיפים 36-42):
"36. יתרה מכך, איציק הודה בהודאת בעל דין (כך ממש) כי כל השנים מיכה הוסמך לקבוע לבדו החלטות הרות גורל ביחס לעתידו, לרבות את שכרם של השניים. כך העיד איציק, בין היתר, כי "מיכה קבע לי את השכר. לא אני קבעתי למיכה את השכר" [עמ' 836 ש' 13 עד עמ' 837 ש' 23]; וכי "יש מנהל אחד שהוא קובע מאיפה מקבלים ואיך מקבלים וכמה מקבלים וזהו" [עמ' 677 ש' 20-14].
37. למעשה, איציק מעולם לא הסביר כיצד מיכה היה מוסמך לקבוע את שכרו בגובה של 42,000 ₪ (כפי שהעיד במפורש), ואולם אינו מוסמך לקבוע את שכרו בגובה 60,000 ₪. וכך גם, נוכח ההסכמה (המפורשת) של איציק ביחס לזכותו של מיכה לקבוע את כל ענייני החברות, לרבות את שכרם, הוא מנוע ומושתק מלטעון כיום, בחלוף עשרות שנים, כי היה על מיכה לקבל את אישורו קודם לקביעת שכרו.
38. יתרה מכך, הוכח כי בהליכים משפטיים שונים, איציק טען (ואף הצהיר) בדיוק ההיפך מטענותיו כיום כלפי שכרו של מיכה, וגם משום כך, איציק מושתק כיום מהעלאת טענות אלה. בזמן אמת, בניגוד לטענותיו הכבושות כיום, איציק הפציר במיכה לקבל שכר גבוה יותר, ואף כי ישולם למיכה בונוס בסך של מיליון דולר – הצעה שמיכה נמנע מלקבל, מתוך רצון שלא לפגוע במצב הנזילות של החברות [ר' מיכה בעמ' 1436 ש' 28-24; עו"ד יהלי כהנוב בעמ' 74 ש' 20 עד עמ' 75 ש' 2 ובעמ' 33 ש' 29-15; מר כרמל אלעזר עמ' 2285 ש' 22 עד עמ' 2286 ש'; ס' 17 לתצהיר משה ישראל; ס' 20 לתצהיר עזרא שור; ס' 15 לתצהיר גלעד פנחס; וכן ס' 17 לתצהירו המשלים של רו"ח בן פורת וס' 11 לתצהיר של מר גדעון בצלאל].