--- סוף עמוד 285 ---
2556. כך גם חלקם הגדול (אם לא כלל) אותם "דוגמאות" אותן מפרט איציק, אינם אלא זוטי דברים (שממילא גם מופרכים מבחינה עובדתית), ודאי כאשר התמונה הכוללת היא כי איציק איננו בעל מניות מקופח – הוא בעל מניות שהתעשר ע"ח החברות ופירותיהן, ומעולם לא נשלל ממנו דבר.
2557. וכך גם הדברים נכונים גם באשר לטענתו של איציק בעניין "מידורו" כביכול מהנעשה בחברות. טענה אשר נטענה באופן מיתמם ותמוה, כאשר איציק הודה (כך ממש!) שמעולם לא דרש מסמכים בזמן אמת. איציק מעוניין להיות, אם כן, הראשון מסוגו – ממודר ממידע מבלי שביקש מידע. החברות "מנעו" מאיציק מידע עוד בטרם ידעו כי הוא נדרש מהן. עד היום, לא נשמע כדבר הזה.
2558. הראינו כי בפועל, לא היה "מידור", לא לפני פרוץ הסכסוך, וודאי שלא לאחריו, כאשר איציק החל לבקש להיחשף למידע, ואכן נחשף לעשרות אלפי מסמכים, וניתנה לו גישה לכל המידע הקיים לחברה, הוא קיבל (ומקבל) עדכונים בישיבות עדכון, באסיפות בעלי מניות, ובמענה לאינספור דרישותיו אשר מטרתן האמיתית שקופה.
2559. ולבסוף עמדנו על כך שכלל אין ניתן לפסוק את הסעד המבוקש. ראשית, משום שלא נתבעו בכתב התביעה (והם אף הפוכים לאלו שהתבקשו בכתב התביעה); שנית, משום שהתמחרות אינה הסעד המתאים לנסיבות מושא עניינינו בהתאם למבחני הפסיקה – בנסיבות העניין יש להורות על רכישה כפויה של מניותיו של איציק על-ידי מיכה; שלישית משום שהסעדים שהתבקשו הם בלתי ראויים בעליל נוכח זיקתו של מיכה לחברות; ורביעית, ממילא לא שולם אגרה כנדרש בדין לסעד מעין זה.
2560. מעבר לכך שאיציק מעולם לא "קופח", כמוסבר לעיל, להלן נראה כי אין כל בסיס לדרישתו של איציק להפקיע את מניות הניהול שהוקצו למיכה כדין".
ז.8 ניסיונו (הקלוש) של איציק להפקיע את מניות הניהול שהוקנו למיכה כדין
1142. בפרק זה של סיכומי הנתבעים הושם דגש על כך שלאיציק יש זכות קניינית במניות הניהול שהוקנו לו כדין ולכן אין מקום להפקיע מניות אלה.
1143. בתחילה יש פרק היסטורי (תת פרק ח.2) שבו מפורט "הרקע העובדתי להקניית מניות הניהול למיכה". פרטי העבר כבר הוזכרו לעיל בהקשרים רבים, החל ממניות
--- סוף עמוד 286 ---
ההנהלה שהיו לאבא עובדיה לוי ז"ל (סעיף 2581 ואילך), ונתינתם למיכה בעת המשבר, בהנחה כי הוא היחיד שיכול לנהל את החברות באופן עצמאי מתוך הבנה שרק כך יוכל להציל אותם מן המשבר (תת פרק ח.2.ג). ואכן, כלשון הכותרת של תת פרק ח.2.ד "מיכה אכן נרתם להצלת החברות והצליח להציל אותן מקריסה". כאן הגרסה היא כי מניות ההנהלה הוקצו למיכה לאחר הצלת החברות מכונס הנכסים (תת פרק ח.2.ה), כאשר בכל מקרה, הם הוענקו למיכה בהסכמה מדעת של כלל בעלי המניות, תוך מחשבה והפעלת שיקול דעת, כאשר איציק אמר כי "בעלי המניות שמחו להקנות לו סמכויות אלה" (תת פרק ח.2.ו).