4056. סכום זה לפי הנטען (והמוכחש) מהווה את כלל משיכות הכספים מהחברות מהכרטסת המשותפת (ע"ש האם טובה לוי). פרט לכך שכמפורט בפרק ג' לעיל, סכום זה כולל נתונים שגויים, בלתי מקובלים אשר גם עומדים בסתירה לחוו"ד של אטיאס (אשר הסכומים שצוינה במסגרתה היו מוסכמים כאמור) וכן לעדותו של מיכה, גם סעד זה לא נכלל בכתב התביעה ובהודעת ההבהרה, ומשכך אין להיעתר לו.
4057. למען שלמות התמונה יצוין, כי בכתב התביעה (ס' 34-29) אמנם טען איציק להוצאת כספים נטענת (ומוכחשת) מהחברה ע"ש גב' טובה לוי בסך של 2,670,000 ₪, אך סכום זה (ששונה מהמספר שננקב בו בסיכומים) לא נתבע כסעד – לא בתביעה ולא בהודעת ההבהרה.
--- סוף עמוד 302 ---
4058. זאת, לא בכדי. שכן, אף במקרה זה, כמפורט בפרק ג' לעיל, ובתוך כך כעולה מחוו"ד אטיאס (שלא נסתרה) ומעדותו של מיכה, הכספים שנמשכו ונרשמו בכרטסת המשותפת בגין שכר, נכללו במסגרת כלל השכר ששולם למיכה לוי בפועל (קרי, 60,000 ₪ נטו).
4059. לבסוף, וכרגיל, איציק ניסה להטעות את בית המשפט הנכבד, והפנה הפעם לסעיף 52 התביעה. ואולם, ס' 52 אף הוא בכלל סעיף כללי, במסגרתו מפורט כל פרק ח' לכתב התביעה. פרק זה נפרס על פני 3 עמודים, ואולם גם במקרה זה, לסעד הנזכר לעיל, אין זכר.
דרישה לתשלום סך של 5,171,866 ₪ שגם היא לא נכללה כלל בכתב התביעה [ס' 767.7]
4060. סכום זה מהווה לפי הנטען (והמוכחש) את ההפרש בין "עלות שכרו" של מיכה בהתאם לשכר המוסכם (קרי, 60,000 ₪ נטו) לבין "עלות שכרו" של מיכה בהתאם לשכר הנטען (42,000 ₪ ברוטו), מחודש מאי 2013 ועד לחודש מרץ 2018. דרישה לתשלום זו לה עותר איציק פגומה. נסביר להלן.
4061. ראשית, סעד זה לא הופיע במתכונת זו בכתב התביעה ובהודעת ההבהרה. בכתב התביעה (ראה ס' 52) ובהודעת ההבהרה (ראה ס' 3), איציק עתר להשבה החל מחודש ינואר 2014. רוצה לומר – התקופה שבין חודש מאי 2013 לבין חודש ינואר 2014, כלל לא נכללה בכתב התביעה ובהודעת ההבהרה. והנה, בסיכומיו עותר איציק להשבה החל מחודש מאי 2013.
4062. ענייננו הוראות, אפוא, כי בפרק העוסק בהשבת השכר ששולם מיכה, נכללו בסיכומים סעדים כספיים בסך כ-4,284,761 ₪(!) שכלל לא נכללו בכתב התביעה.
4063. שנית, חלק הסעדים, "עודכנו" והוגדלו על-ידי איציק באופן ניכר בהשוואה לכתב התביעה והודעת ההבהרה.
4064. חמור מכך – השינויים שנערכו בסעדים כלל לא הובאו לידיעת בית המשפט והנתבעים – לא לפני הסיכומים ולא בסיכומים עצמם – הם הוספו ללא רשות ובמחשכים.