...
--- סוף עמוד 303 ---
4065.1 הדרישה להשבת כספים ששולמו למיכל ונולה (ביתו וגרושתו של מיכה) "נופחה" והיא שונה מזו שנתבעה במקור
בכתב התביעה [ס' 36(ה)] דרש איציק להשיב לחברות סך של 230,000 ₪, בגין שכר העבודה ששולם לנולה לוי ומיכל סוכר; וכן, סך של 57,500 ₪ (המהווים 25% מכל הסכומים ששולמו לשתיים) בגין אי ניכוי שכר העבודה האמור כהוצאה. כלומר מדובר בסך כולל של 287,500 ₪.
בהודעת ההבהרה, תיקן איציק את סעד זה, ודרש השבה של 104,213 ₪ (בתוספת הפרשי הצדה וריבית), וכן סך של 57,500 ₪ [ס' 1 להודעת ההבהרה]. כלומר, סך כולל של 161,713 ₪. עוד ציין איציק בהודעת ההבהרה, כי בשל "שגגה הוא עתר (בכתב התביעה) לתשלום סך של 230,000 ₪", שכן חלק מסכום זה "נכלל במסגרת התביעה להשבת משיכות של מיכה מהחברה".
לעומת זאת, בסיכומיו [ס' 2549] איציק שוב "עדכן" והגדיל את סכום הסעד בכ-100,000 ₪, וטען כי יש לחייב את מיכה להשיב לחברות סך של 261,000 ₪ בערכים של "עלות מעביד" – דרישה שאין לה זכר בכתב התביעה ו/או הודעת ההבהרה.
הנה כי כן, לא פחות מ-3(!) פעמים "עדכן" איציק את הסעדים הכספיים להם עתר ביחס לנולה לוי ומיכל סוכר (כמובן, בלי להגיש בקשה מתאימה), כאשר בסיכומיו ביקש "לעדכן" את הסעד לסעד הגבוה בסך של 100,000 ₪, קרי בשיעור הגבוה ב-40% (!) מהסעד לו עתר בהודעת ההבהרה.
4065.2 גם הדרישה להשבת הכספים ששולמו לחברת מיכה לוי השקעות ונכסים בע"מ נופחה ושונתה מזו שנתבעה במקור בכתב התביעה נתבע מיכה להשיב לחברות סך של 200,000 ₪ ששולם לחברת מיכה לוי השקעות ונכסים בע"מ בגין חוב של שכר עבודה, וכן על מחיקת ההתחייבות בסך של 760,000 ₪ שנותרה כלפי החברה הנ"ל בגין שכרו של מיכה בספרי מלונות שלום [ס' 37(ז) לכתב התביעה].
--- סוף עמוד 304 ---
בהודעת ההבהרה [ס' 2] שב איציק ודרש השבה לחברות סך של 200,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק; בנוסף, עתר איציק למחיקת ההתחייבות שנותרה כלפי חברת מיכה לוי השקעות ונכסים מספרי מלונות שלום ופנקסיה – והפעם ללא ציון סכום כלשהו.
בסיכומיו [ס' 2549], איציק לפתע "עדכן" את הסעד אותו תבע, וכעת טען שעל מיכה להשיב לחברות סך של 458,789 ₪ ששולמו "בפועל" לפי הנטען (והמוכחש) לחברת מיכה לוי השקעות ונכסים. כמו כן, דרש איציק למחוק את כל ההתחייבות בספרי מלונות שלום כלפי מיכה לוי השקעות ונכסים (וגם הפעם ללא ציון סכום כלשהו).
הנה כי כן, איציק עדכן את סעד ההשבה בהקשר זה, עת עשה דין לעצמו והגדיל ב-260,000 ₪, קרי בשיעור של 135% את הסעד לו עתר בכתב התביעה והודעת ההבהרה בעניין זה.