4077. לבסוף נבהיר, כי מנינו לעיל רק מספר כשלים בולטים, המסתכמים לסכומים עתק, בסך של מיליוני שקלים. יש להניח, שאם איציק היה נדרש לשלם אגרה בגין כל סעד, לא היו נזרקים מספרים שלוקטו מן האוויר. מכל לקום, לא מדובר בכשלים היחידים. ואולם, לא ניתן לחייב, קל וחומר אדם פרטי, בשר ואדם, להשיב מיליוני שקלים, ללא שהסעדים נוסחו וחושבו בצורה מדויקת.
4078. הנה כי כן, די בכשלים שפורטו, כדי לדחות את כלל הסעדים להם עתר איציק בנוגע לשכרו של מיכה. אין זה מתפקידו של הח"מ ובוודאי לא של בית המשפט, לעדכן, לערוך ולחשב סעדים".
1210. וכך נאמר בתת פרק יח.3, שזה כותרתו "אין שחר ובסיס לסעד המבוקש בנוגע להשבת הסכומים ששולמו עבור נסיעותיו של מיכה לחו"ל":
"4079. איציק עותר לחייב את מיכה להשיב סך של 802,544 ₪ בגין נסיעותיו העסקיות לחו"ל [ס' 2555-2554]. ואולם, אף סעד זה פגום, וטומן בחובו כשלים רבים.
4080. ראשית, אין הלימה בין הסעדים שנתבעו בעניין זה בכתב התביעה לבין אלו המופיעים בסיכומיו של איציק. נראה להלן.
4080.1 בכתב התביעה [ס' 51(ו)ו-(ז)] עתר איציק לכך שמיכה ישיב לחברות כל סכום שקיבל מיכה מיום 1.1.2006 בגין טיסות, מלונות, אש"ל והחזר הוצאות בחו"ל, כאשר כל סכום משעורך. לחלופין, ונוכח ההבנה שעד לשנת 2010 מיכה היה אמון על שיווק המלון, ולכן לא יכולה להיות מחלוקת ביחס לנחיצות נסיעותיו (לפי הודעות בעל דין מפורשות של איציק ובנו כמפורט בפרק ד' לעיל), עתר איציק להשבה רק מיום 1.1.2010 ואילך, בגין ההוצאות האמורות.
--- סוף עמוד 308 ---
4080.2 בהודעת ההבהרה, על-אף שהיא נועדה להבהיר ולכמת את הסעדים, ניסח איציק את הסעד באופן כללי אף יותר (ומדובר באתגר של ממש), ועתר "להחזר עבור כל הוצאות הטיסה, השהייה (מלונות) והאש"ל בחו"ל, בכל נסיעותיו של הנתבע בהן חויבה החברה".
4080.3 קרי, לא זאת בלבד שבהודעת ההבהרה איציק כלל לא הבהיר ביחס לאיזה תקופה נדרשת ההשבה ביחס לנסיעותיו של מיכה, חשוב מכך, איציק לא כימת את דרישת ההשבה, למרות שכל המסמכים היו מצויים בידו, כאמור בהרחבה בפרק ד'.
4080.4 והנה בסיכומיו [ס' 2553], כתב איציק, לראשונה, שיש לחייב את מיכה בתשלום של 351,777 ₪ בגין השנים 2009-2006, וכן בסך של 450,206 ₪ משנת 2010 ואילך, ובסה"כ 801,983 ₪. כלומר, רק בסיכומיו הואיל איציק לפרט את הסעד הכספי לו הוא עותר. איציק סבור (בטעות כנראה) שהכל מותר לו.