4086. רביעית, כמפורט בפרק ד' לעיל, התביעה התיישנה".
1212. תת פרק יח.5 של סיכומי ב"כ הנתבעים עניינו זה: "אין בסיס לסעד להתמחרות פתוחה או ל-BMBY". וזה לשון תת הפרק:
--- סוף עמוד 310 ---
4087. בסעיף 2558 לסיכומיו עותר איציק כי בית המשפט יורה על ביצוע התמחרות (פתוחה או בין מיכה לבין איציק). ואולם, בית המשפט הנכבד מופנה לעניין זה לאמור בפרק י"ח לעיל, שם הוסבר בהרחבה כי לא ניתן להורות על התמחרות שכזו בנסיבות עניינינו, הן לאור המשפט הישראלי, והן לאור עקרונות המשפט העברי, ובין היתר, נוכח הטעמים הבאים:
4087.1 ראשית, סעד זה לא נתבע בכתב התביעה (והוא אף הפוך לאלו שהתבקשו בכתב התביעה), ולא התבררו היסודות שנדרשים להוכחה לצורך הענקתו;
4087.2 שנית, סעד התמחרות אינה הסעד המתאים לנסיבות מושא עניינינו בהתאם למבחני הפסיקה (אלא סעד של רכישה (מכירה) כפויה);
4087.3 שלישית, סעד התמחרות הוא בלתי ראוי נוכח זיקתו של מיכה לחברות, והענקתו סותרת פסיקה של בית המשפט העליון, ואף עומדת בניגוד לעמדת המשפט העברי;
4087.4 רביעית, תקנון החברה אינו מתיר מכירה לצד שלישי ללא הסכמה של כל בעלי המניות, וכפי שהובהר בפרק ח' לעיל, בתי המשפט, נמנעים "מלשכתב" תקנונים;
4087.5 חמישית, בהתאם לפסיקת בתי המשפט, סעד של התמחרות מחייב תשלום של אגרה בהתאם לשווי המניות הנמכרות/ המתקבלות. סעד זה לא נימנה על הסעדים שפטורים מאגרה בהתאם להסדר הדיוני מיום 18.8.2015, ועל-כן שומה היה על איציק לשלם אגרה בגין סעד זה.
4087.6 שישית, סעד זה סותר סעדים אחרים להם איציק עוטר. כך, איציק עתר לסעדים שמתייחסים לניהול משותף ובד בבד עתר לסעדים של הפרדות. הזוי. לא פחות.
4088. במאמר מוסגר, למען הזהירות, ומבלי לגרוע מאילו מהטענות שלעיל, ומההכחשה הנחרצת לפיה לא מגיע לאיציק סעד כלשהו, נציין כי אף אילו חלילה יקבע בית המשפט הנכבד כי יש להורות על הפרדות, אזי שנוכח הטעמים שפורטו בפרק י"ח לעיל, אין להורות בכל מקרה על סעד אשר יהיה בו כדי לשלול ממיכה את זכותו
--- סוף עמוד 311 ---
להמשיך ולהחזיק בחברות. ככל שאיציק מעוניין למכור את מניותיו למיכה, הרי שהוא מוזמן לעשות כן.
4089. כך, בנסיבות עניינינו, לכל היותר (ושוב, מבלי לגרוע מכל הטענות המפורטות לעיל), הרי שיש להורות על רכישה (מכירה) כפויה של מניותיו של איציק למיכה, במחיר אשר ייקבע באמצעות הערכת שווי אובייקטיבית. וזאת מן הטעמים שפורטו בהרחבה בפרק ז לעיל, ובין היתר בשל (1) זיקתו של מיכה לחברות; (2) הסכמתו של איציק להיפרד מהחברות בתמורה לכסף; (3) מודל זה היה מקובל על איציק שעה שהוא היה בצד הרוכש יחד עם מיכה בהסכמי היציאה של האחים; (4) מניית הניהול מקנה למיכה עדיפות; (5) מיכה הוא זה שבפועל מנהל את החברות מזה למעלה משלושה עשורים; (6) קיימת עדיפות מיסויית במכירה וקנייה בין בעלי המניות על פני מכירה לצד ג'; (7) כך נדרש בהתאם לדין החל, ועוד".