"4109. במסגרת סעד זה, מבקש איציק, כי בית המשפט הנכבד יצהיר שאיציק אינו חייב לשאת בחובותיהם ההיסטוריים של בעלי המניות הקודמים, ובכל חוב שנוצר קודם לשנת 2006, משהכרטסות לגביו לא הומצאו [ס' 2256 לסיכומי איציק].
4110. גם בעניין זה, מדובר בסעד כספי במסווה של סעד הצהרתי. הלכה מעשה, בדרישתו למחיקת ההתחייבויות ההיסטוריות ובכל חוב שנוצר לפני שנת 2006, מבקש איציק שיושבו לו מיליוני שקלים.
4111. משכך, וכאמור לעיל, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, היה על איציק לשום (או למצער להעריכו) ולשלם בגינו אגרה מתאימה. מאחר שלא שולמה אגרה, אין להידרש לסעד".
1218. תת פרק יח.11 לסיכומי ב"כ הנתבעים עניינו זה "אין יסוד לדרישתו התמוהה של איציק לחלוקת דיבידנד על ידי החברות לצורך כיסוי יתרות החובה של בעלי המניות". וכך נכתב בתת פרק זה:
"4112. לבסוף, [בסעיף 2257 לסיכומיו] תבע איציק מבית המשפט הנכבד כי זה יורה לחברות לחלק דיבידנד לצורך כיסוי יתרות החובה של בעלי המניות כלפי החברות, שנוצרו כתוצאה מסכומי ההלוואה אותם מקבלים הצדדים מהחברות מידי חודש, בהתאם להחלטתו של בית המשפט הנכבד מיום 13.4.2016.
4113. אף לסעד זה לא ניתן להיעתר.
4114. ראשית, מדובר בסעדים חדשים שכלל לא הופיעו בכתב התביעה או בהודעת ההבהרה. כבר משכך, וכאמור לעיל, אין להיעתר אליהם.
4115. שנית, איציק לא הסביר מה הבסיס המשפטי להתערבות בית המשפט הנכבד בשיקול הדעת העסקי השמור לנושאי המשרה בחברה, ביחס לחלוקת דיבידנד, עיתויו, וגובהו. הדברים נכונים ביתר שאת, שעה שכמפורט לעיל, חולקו על-ידי החברות במהלך
--- סוף עמוד 316 ---
השנים דיבידנדים בסכומים ניכרים (אף שחלקם סווגו ככאלה לעיתים בדיעבד).
4116. שלישית, איציק לא הסביר מה הסכום שיש לחלק כדיבידנד, וממילא לא הוכיח כי ניתן לחלק את הסכום האמור בהתאם לדין ולצרכי החברה.
4117. רביעית ואחרון (ואולי גם ראשון), איציק שכח לציין, כי מרבית הסכומים כבר כוסו באמצעות דיבידנדים שחולקו על-ידי החברות. איציק נמנע מלציין זאת, ולא בכדי. שכן, עובדה זו מהווה נדבך נוסף השומט את הקרקע תחת טענת "הקיפוח" שהוא מנסה לבדות".
1219. וזו לשון הכותרת של תת פרק יח.13 לסיכומי ב"כ הנתבעים: "אין להיעתר לדרישת איציק כי מיכה ישפה אותו ואת החברות בגין הוצאותיהם בקשר עם הליך הבקשה לאישור תביעה נגזרת והליך זה". וכך נכתב בתת הפרק:
"4118. בטרם חותם איציק את סיכומיו [בס' 2571 ו-2573], הוא מעלה דרישה מעושה ומופרכת, כי מיכה ישפה אותו ואת החברות, על כל ההוצאות בהליך הבקשה לאישור התביעה הנגזרת ובהליך זה. כמפורט גם בפרק ז' לעיל, גם לסעד זה אין כל בסיס.