--- סוף עמוד 318 ---
4127. ודוק: כל שהוסכם בהסדר הדיוני כאמור, הוא שאיציק יוכל לשזור את הטענות שהעלה בבקשה לתנ"ג במסגרת תביעה שיגיש, וביחס לחלק מהטענות, לא יידרש לשלם אגרה. הא ותו לא.
4128. משכך, כמו בכל הליך, אפילו תתקבל התביעה של איציק (ולא כך), יקבע בית המשפט את הוצאות של התובע, ויחייב את שני הצדדים להליך.
4129. שלישית ואחרון, ממילא איציק לא שילם אגרה בגין סעד זה, בניגוד לאמור בסעיף 12 להסדר הדיוני, ובניגוד להוראות הדין.
1220. ב"כ הנתבעים מסכמים חלק זה בתת פרק יח.3, שזה לשונו:
4130. מן המקובץ לעיל יוצא, כי קיימים כשלים רבים וליקויים מהותיים בסעדים להם איציק עתר. ודוק: לא מדובר בשגגה חד פעמית, אלא בשיטה של ממש. ניסיון פסול "לירות לכל הכיוונים", לדרוש מיליוני שקלים סתם, ובניגוד לדין. ממש כך.
4131. בית המשפט הנכבד מתבקש, אפוא, לדחות על הסף את כל הסעדים להם איציק עתר, נוכח הפגמים שצוינו לעיל, וזאת מבלי לגרוע כאמור, מכל המפורט בסיכומים אלה, השומט את הקרקע תחת כל טענותיו של איציק, באופן המאין את זכותו לסעד כלשהו".
ז.19 סיכום
1221. ראיתי לנכון להביא, בלשונו, את הפרק האחרון של סיכומי הנתבעים, פרק יט (סעיפים 4132-4157):
"4132. נוכח כל האמור לעיל, בית המשפט הנכבד יתבקש לדחות את התביעה על כל חלקיה. כפי שפרטנו בסיכומי תשובה אלה לעיל, איציק לא הראה (לא כל שכן הוכיח) עילה כלשהי. איציק לא הוכיח עילה כלשהי אשר יש בה כדי לזכות אותו בסעד מבית משפט נכבד זה.
4133. כמפורט בפרק ב' לעיל, איציק החל את ההליך, בחוסר תום לב (ותוך ביצוע פעולות פסולות וחמורות), במטרה להשתלט על החברות, ולהביא לשבירת רוחו של מיכה. זאת, להבדיל מגרסתו הכבושה והכוזבת של איציק, כאילו "התגלו" לו נתונים כלשהם בעטיים פתח בהליכים משפטיים. עדותו של איציק, במסגרתה התברר, כי
--- סוף עמוד 319 ---
הוא ידע היטב על הטענות שהוא מעלה כיום, כמו גם הראיות שהוצגו באמצעות עדים רבים, מוכיחות את האמור.
4134. בהמשך, התייחסנו לטענות איציק בדבר סכומים שמיכה נדרש, כביכול, להשיב לחברות (תחת המעטפת של בקשתו לאישור תובענה נגזרת). בתוך כך, בראש ובראשונה, וכמפורט בפרק ג' לעיל, הראינו, כי אין בסיס לתביעתו של איציק לפיה על מיכה להשיב סכומים שקיבל ע"ח שכרו המוסכם (תביעה אותה מכנה כיום איציק "שדרתו של ההליך", אף שבפועל "שדרה" זו נכבשה, התפתלה והתפתחה, שוב ושוב, ככל שהתקדם ההליך המשפטי).