של החברות; בדבר מימון נסיעותיו העסקיות של מיכה, או בדבר אופן ניהול החברות.
2. משך שלושים שנה – רק שבחים. בתצהירים שהגיש לבית המשפט הנכבד, בכתבי הטענות, בשיחות מסדרון ובכל פורום אפשרי, איציק תמיד הביע את עמדתו הנחרצת והכנה, לפיה מיכה הציל את החברות מקריסה, מיכה ממשיך ומנהל את החברות למופת, וכי מיכה זכאי לבונוס משמעותי ושכר גבוה בהרבה מזה שמשולם לו.
3. שלושים שנים חלפו (לא ביעף, אלא בזיעת אפו של מיכה), ועתה הפך איציק את עורו. טענותיו של איציק בהליך זה הפוכות לחלוטין, 180 מעלות בדיוק, לכל הלך מחשבתו והתנהלותו משך שלושים שנים. כאילו הוא-הוא, אותו חייזר שנחת לפתע (עליו הוא כותב בפתח תגובתו) במנותק מכל דבר שקרה בעולם המציאות משך עשרות בשנים.
4. פתאום, הוא (איציק) מתנגד למדיניות המס של החברה (אשר זיכתה אותו אישית ברווחים נאים); פתאום מיכה מנהל גרוע (ואיתנות החברה ורווחיה, הם מקריים בהחלט); ופתאום הוא, איציק, מציג עצמו כבעל מניות "מקופח" (למרות חלוקות הדיבידנדים העצומות גם בשנים האחרונות, ולמרות שאיציק "המקופח" קיבל מידי חודש, בממוצע, למעלה מ-60 אלף ₪ (נטו), וזאת מבלי שהוא עובד וכאשר את הפעולות שביצע כדי לתרום לחברות ניתן למנות על כף יד אחת).
5. כך, בהליך משפטי ארוך, פוגעני ומיותר, שאף פגע בחברות, העלה איציק כנגד מיכה עשרות טענות, שונות ומשתנות, מן הגורן ומן היקב. תחילה, בשנת 2014, בבקשתו לאישור תביעה נגזרת, מיקד איציק את טענותיו סביב ה-"סכנה הכבדה" שרובצת על החברות נוכח התנהלותן המיסויית. טענה זו קרסה נוכח הסכם השומה שנחתם עם מס הכנסה, ובצר לו נאלץ איציק להסיט את טענותיו למחוזות אחרים, מופרכים לא פחות – כגון טענות תלושות וקלושות אודות שכר (סביר וראוי) המשולם למיכה שכביכול לא הוסכם אודותיו.
6. אולם, גם טענה זו קרסה. משכך, נאלץ איציק, להמשיך ולברוא טענות גם תוך כדי ההליך, במטרה לבסס, יש מאין, עילה כלשהי
--- סוף עמוד 325 ---
בדבר "קיפוחו". כמפורט בהרחבה בסיכומי התשובה מטעם הנתבעים, לא עלה בידו של איציק לעשות כן.
7. לכן, בסיכומי התגובה ניסה איציק "בציפורניו", למצוא טענות שיעלה בידו להשיב להן. אלה שגם תשובות אלו, לאחר שמפרידים את המוץ מהבר, ומסירים את ההטעיות שקופלו בהן, אינן מחזיקות מים.
8. אין תימה, אפוא, כי איציק אינו משיב, וכלל אינו מנסה להשיב על הטענות שנפרסו בסיכומי התשובה של הנתבעים. סיכומי התגובה של איציק, הגם שכתובים ביצירתיות רבה, מתחמקים באלגנטיות ממתן תשובה כלשהי, לא כל שכן תשובה מספקת, לסוגיות המרכזיות העומדות בפני בית משפט הנכבד בהליך זה. ממעוף הציפור, עושה איציק מאמץ כדי לתת לתגובתו חזות, כאילו סיפק תשובות לסוגיות מרכזיות, ואולם משצוללים פנימה, ברור שאין הדבר כך.