--- סוף עמוד 350 ---
49. מבחינה זו, הרציונל של איסור קיום ניגוד אינטרסים בין השולח לבין השלוח, דומה לאיסור זה, החל על הנאמן.
50. לפי הסברו של פרופ' אהרון ברק, גם אם השולח הרוויח מכך שהשלוח עשה עיסקה עם עצמו, או כאשר השלוח עשה עיסקה בניגוד עניינים, "אין זה מצדיק את הפרת חובת הנאמנות... הוראת ס"ק (3) [של סעיף 8 לחוק השליחות; צוטט לעיל בפיסקה 27] אינה מבוססת על פגיעה באינטרס כלכלי של השולח במקרה הספציפי. היא מבוססת על הגישה כי אסור לו לשלוח להימצא במצב שבו ישנה אפשרות של ניגוד אינטרסים" (ברק, שליחות, עמ' 1063 ; ההדגשה הוספה).
51. השורש והבסיס לקביעות משפטיות אלה, בתחום דיני השליחות, מקורם בתפיסה, לפיה: "חובת הנאמנות הכללית קובעת כי על השלוח לפעול בהגינות ובנאמנות, לפי מיטב האינטרסים של השולח, תוך התרחקות מכל מצב דברים שיש בו אפשרות של התנגשות בין אינטרס השולח לבין אינטרס השלוח. עליו להשתחרר מכל אינטרס אישי.. תוך העדפה מלאה של אינטרס השולח. ככל שכוחו של השלוח רב יותר, כך מן הדין להטיל עליו חובות התנהגות ראויה חמורות יותר, שימנעו ממנו לנצל לרעה את כוחו. על רקע זה ניתן לקבוע כי חובת הנאמנות הכללית של השלוח היא לראות תמיד את אינטרס השולח כאינטרס המכריע, ולהעדיפו על האינטרס האישי של עצמו. עליו להיות מסור לשולח, ולפעול לטובתו, ולטובתו בלבד" (ברק, שליחות, עמ' 1036 ; ההדגשות הוספו)".
1311. בסיטואציה שבפניי יש להוסיף לכל החובות הללו גם את פרטי דיני החברות, המחייבות עריכת אסיפות כלליות והמגבילות מאוד קבלת החלטה של בעל עניין, כלפי עצמו.
1312. לפיכך, בצמתי ההכרעה בין הטענות המשפטיות של ב"כ הצדדים, יש לזכור כי הצד החזק, בעל השררה, מיכה, הוא זה שעליו מוטלות החובות כלפי הצד החלש, איציק.
1313. זה היה הדין אם היה מדובר בבעל זכות מניות רוב מול בעל מניות המיעוט, שהדין מגן עליו, ולמענו נקבעה דוקטרינת "עושק המיעוט".
1314. אולם, במקרה שבפניי, אין מחלוקת כי על פי דיני הבעלות, המניות של מיכה ואיציק זהות ולכל אחד 50%, דהיינו: שוויון.
--- סוף עמוד 351 ---
1315. כפי שכבר הוזכר לעיל, מניות ההנהלה בידי מיכה הן מטילות עליו חובות, ובכל מקרה אין בכוחן לשלול את זכויות הבעלות של איציק כבעל 50% של החברות.
1316. בכל מקרה, כאשר בעל מניות של 50%, שהוא גם המנכ"ל הדירקטור ובעל זכות חתימה, עליו להיזהר בשבע עיניים, כדי לא לפגוע בבעל המניות האחר, ועליו לנהוג על פי דיני הנאמנות שהוזכרו לעיל, הנובעים מבעיית "הנציג", כמוסבר לעיל.