1317. כבר צוטט לא אחת כי "אור השמש" הוא החיטוי הטוב ביותר.
1318. בתיק זה התגלתה תמונה של הסתרה, היעדר פרוטוקולים של אסיפה כללית של בעלי המניות כל שנה, היעדר פרוטוקולים של ישיבות הנהלה, ובכל מקרה, לאחד הנושאים הרלוונטיים ביותר בתיק, והוא גובה שכרו של מיכה אין כל תיעוד לאורך כל השנים, לא חוזה העסקה ולא ביטוי לשכר שטרם שולם (לשיטת מיכה) בכל הדו"חות הכספיים של החברות, לאורך שנים רבות, כאשר לעניין זה גם יש להתייחס לאחריות רואי החשבון, הפנימי והחיצוני, שלעניינם יוקדש פרק נפרד.
1319. לא יהיה זה מיותר להזכיר כי סוגיית קבלת המידע הייתה אחת הקריטיות לאורך הדיונים. סירובו של מיכה למסור מידע לאיציק גם כאשר ההליכים היו בעיצומם, והסרבנות להודיע לאיציק לפני פעולות שבכוונת מיכה לנקוט בשם החברות (הדוגמא הבולטת היא התכנית הגרנדיוזית שהוגשה לרשויות התכנון שעלותה מאות מיליוני ₪), והכל תחת התירוץ שזו פררוגטיבה של מיכה כמנכ"ל ודירקטור מכוח מניות ההנהלה, הביאני למסקנה כי אכן מדובר בהסתרה. אם כך נוהג איציק, ובישיבה שבה נוכחים עורך דין פולמן, ב"כ התובע ועו"ד מיקי שניידר ב"כ החברות, מסרב עו"ד שניידר למסור מידע, ומיכה שומר על זכות השתיקה, כי אז ניתן להסיק, בקל וחומר, כי כך נהג מיכה לאורך השנים.
יב. סדרי דין וראיות
1320. לאור הפער ההתחלתי שבין מיכה – בעל הידע, השליטה והניהול של החברות – לבין איציק, שהוא בגדר מגיש "תביעה נגזרת", אינני סבור שיש לקבל כפשוטם את הכללים הידועים של חז"ל בדבר חובתו של התובע להוכיח הכל, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".
1321. יש להפעיל גם את הכללים המשניים, לפיהם מי שהוא בעל הידע, ולרשותו עומדים מסמכים והעדים עובדי החברות, עליו להביא את כל הראיות ולא להסתתר תחת נימוק: אני הנתבע, שהתובע יעשה מאמץ לחפש ראיות נגדי.
1322. גם טענות של הנתבעות מדוע לא הובאו מומחים מטעם התובע לסתור כל מומחה של הנתבעות (למשל, בנושא השכר הראוי של מיכה), יש לראות על בסיס הנתונים הראשונים הללו. לטעמי, לא ניתן לדרוש מתובע בתביעה נגזרת ובמיוחד אך שגורש
--- סוף עמוד 352 ---
ופוטר מעבודתו, לעמוד מול החברות ומיכה כשווה בין שווים, ואם לא הביא מומחה או עד, הדבר צריך להיות בעוכריו.
1323. בנוסף לכללים ותתי-הכללים הללו, יש לזכור את אחד מהכללים המעשיים בתיק מורכב כמו זה, והוא: "סופיות תשובות העד בעניינים צדדיים". כך, למשל, כאשר אחד מן הנושאים הצדדיים היה עיסוקיהם של הילדים של התובע והנתבע, עובדיה ועובד, הטענה כי לא הובאו עדים חיצוניים כדי להסביר את עבדותם, וזאת כדי לסתור או לתמוך בטענה שאותם בנים, עובדיה ועובד, עבדו למען החברות או לא עבדו למען החברות – טענות כאלה, לא יתקבלו, שכן המשפט התארך דיו, ולא הייתה הצדקה להאריכו עוד, כדי להביא את אותם עדים חיצוניים.