1330. העד היחיד שהובא, עו"ד יהלי כהנוב, העיד ללא תצהיר, כדי שלא ייראה כאילו הוא נוקט עמדה לצד זה או אחר. חבל שב"כ התובע השתמשו בלשון חריפה כלפי עו"ד כהנוב בכתיבת סיכומיהם. בסופו של יום, קיבלתי את עדותו של עו"ד כהנוב, על אף שלכאורה, ראוי היה שאותם נושאים עליהם דיבר, יקבלו ביטוי במסמך בכתב ולא יישארו בגדר "תורה שבעל פה".
1331. בכל מקרה, אומר כבר עתה כי לא נתתי משקל לטענת ב"כ הנתבעים, מדוע ב"כ התובע הנוכחיים, לא הביאו כעד את עורך הדין הראשון שטיפל בעניין מטעם איציק, עו"ד צחי, מאותו טעם שהובא לעיל כי עורכי דין לובשים גלימה וטוענים עבור אחרים ומקומם מאחורי שולחן עורכי הדין הטוענים ולא על דוכן העדים (אינני מכיר עורך דין אחד שהתחרט על כך שלא העיד; יש עורכי דין לא מעטים, אשר כעד נחקר, גם לאחר שהיו עורכי דין טוענים במשך עשרות שנים, נחרטה אצלם העדות כחוויה לא קלה).
1332. מצוידים בתמצית ההכרעה, בדין החל, בקורטוב מן המשפט העברי ומהקביעות דלעיל בתחום דיני הראיות וסדרי הדין, ניתן לכתוב את פסק הדין.
1333. מבחינת דרך הכתיבה, בשל הפרטים הרבים – שאת רובם הבאתי בסקירת טענות ב"כ הצדדים (ויש שיאמרו כי הארכתי מדי) – בכל פרק אכתוב את עמדתי התמציתית. אם הייתי נכנס לפירוט של סיכומי הצדדים שהם יחד עברו לעלה מ-1,200 עמודים, לא ניתן היה לסיים את פסק הדין באופן סביר.
יג. שכרו של מיכה
1334. בעניין זה טענו הצדדים בהרחבה בסיכומיהם.
1335. ב"כ התובע, פירטו בסיכומיהם את הגרסאות השונות – ולשיטותיהם הפתלתלות – של מיכה, ביחס לסכום המשכורת המגיעה לו, מתי היא נקבעה, וכיצד הוא, בפועל, קיבל את שכרו (ראה לעניין זה את פרק ד.12 לסיכומי התובע, שכותרתו "גרסתו של מיכה בדבר השכר המוסכם הינה גרסה מתפתחת ומשתכללת לאורך כל ההליך").
--- סוף עמוד 354 ---
1336. לכאורה, מה יותר פשוט מאשר לפתוח את תיקי החברה ולמצוא את חוזה ההעסקה של מיכה, להשוות את האמור בו עם תלושי השכר, ובכך הבעיה נפתרת.
1337. אך, בהיעדר הסכם שכר, ולאחר שתלושי השכר הראו סכום שהוא 42,000 ₪ ברוטו לאורך שנים, טענת מיכה כי סכום זה אינו משקף את השכר המגיע לו וכי עוד בשנת 1994 הוסכם על שכר של 15,000 דולר של ארצות הברית (לא ברור אם ברוטו או נטו), ולאחר מכן סוכם על סכום של 60,000 ₪ נטו, בשנת 2006.
1338. ברם, בכל ההליכים שהיו לאורך השנים, כולל בבית דין לעבודה, הסכום שהוצג על ידי מיכה היה 42,000 ₪ ברוטו.