1339. יתרה מזו, אין כל מחלוקת כי בכל ספרי החברה, עד פרוץ הסכסוך ביוני 2013, לא מופיע כל שורה או בדל מידע לפיו למיכה יש זכות לתלושי שכר שלא קיבל (לדבריו, עקב רצונו שלא לפגוע במצבם הכלכלי ובתזרים המזומנים של החברות).
1340. למותר לציין כי אחד ההסברים של מיכה, לשכר המגיע לו, ואשר לא בא לידי ביטוי בדרך של תשלום משכורת רגילה (המחייבת תשלומים למס הכנסה, ביטוח לאומי וזכויות סוציאליות), הוא שמיכה, בחר דרך קבלת כספים מן החברות באופן הבא: מיכה קיבל חלק משכרו בדרך של העברת כספים לכרטיס על שם אמו טובה, משיכת צ'קים כל חודש לזכות טובה, הסבתם, בדרך של חתימתו על הצ'קים אחריהם (מכוח ייפוי כוח של האימא), והעברת סכומי הצ'קים לכיסו הפרטי, וזאת במשך שנים, הם מעשים אשר לא ייעשו.
1341. גרסת מיכה היא בשל היותו אפוטרופוס של אמו הוא רשאי לקחת את הצ'קים שיצאו מכספי המלון לטובת אמו (הייתה מעין הסכמה כי לאימא מגיע מעין פנסיה של כ-12,000 ₪ בחודש), לחתום עליהם מאחורה ולקחת אותם אליו אישית, גרסה זו מעמידה את מיכה במצב חמור לא רק של ניגוד אינטרסים כלפי החברות אלא גם בניגוד אינטרסים בתפקידו כאפוטרופוס של אמו. כמי שעסק שנים לא מעטות, בענייני משפחה, גרסה זו של מיכה מקוממת מאוד, ומעוררת לחשיבה מחדש: האם באמת ראוי למנות בן כאפוטרופוס לאמו, כאשר מבחינתו כספי אמו וכספיו שלו מעורבבים זה בזה, והכל שלו.
1342. לטענת ב"כ הנתבעים, כי מיכה היה זכאי לשכר גבוה יותר ולא משך אותו עקב מצבם של החברות, לא באה לידי ביטוי, כאמור, בספרי החברות.
1343. בגרסתו האחרונה בתצהירו, לפיו השכר המוסכם הוא 60,000 ₪ נטו, מלונות שלום חייבת לו בגין השנים 2006-2013 שכר נטו של 3,295,638 ₪.
1344. כל המומחים שעוסקים בעניין, רואי החשבון של שני הצדדים, כולם דיברו בסגנון אחד, לפיו צריך היה לבוא לידי ביטוי בספרי החברה ובדו"חות הכספיים כי מיכה
--- סוף עמוד 355 ---
זכאי לשכר X, וכי הוא מקבל שכר Y, והסכומים שלא שולמו לו הם בגדר חוב של החברה כלפיו, כדי שכל המעיין במאזנים יידע זאת.
1345. אעיר בהקשר זה, כי לשיטת מיכה והחברות, אם חס ושלום היו מופעלים הליכי כינוס נכסים או הליכי פירוק נגד החברות, ומיכה היה מגיש תביעה, לפני יוני 2013, ותובע את הפרשי השכר המגיעים לו, בסך כ-3.3 מיליון ₪, כי אז, תביעתו הייתה נדחית. קשה להאמין שמפרק "רגיל" היה מאמין לסיפורי מיכה על שכר מוסכם שהוא לא גבה במשך כמעט 20 שנה (ועל פי הגרסה המעודכנת מאז 2006). גם אם היה מדובר במפרק רחב לב, עדיין אם הנושא היה מתעורר לפני בית המשפט (כגון בטענות של נושים אחרים שבדרך זו מוברחים נכסים של החברה לבעליה), היה בית המשפט פוסק, להערכתי, כי מיכה אינו זכאי לתשלום כל שהוא מעבר לסכומים שקיבל.