1346. גרסת מיכה והחברות בסיכומיהם, אינה זו – שלתומי הבנתי לאורך הדיונים – והיא כי יש לפעול על פי הסכם משנת 1994, שנערך בארה"ב, עליו העיד עו"ד כהנוב (מבלי שהיה לו הסבר מניח את הדעת, מדוע ההסכם לא גובש בכתב, כאשר ביחס לנושאים אחרים קטנים יותר היו "פתקיות"); אלא, בסיכומים נטען על ידי ב"כ הנתבעים כי הבסיס הוא הסכם בתחילת 2006, שהוא פרי שיחה בין איציק ומיכה, שבמהלכה איציק הפציר במיכה לקבל בונוס של מיליון דולר, ומאחר שמיכה לא קיבל את הבונוס והוא אינו מעוניין בו, הוסכם כי שכרו החודשי של מיכה יעמוד על 60,000 ₪ נטו (ראה סעיפים 405-407, לסיכומי הנתבעים) ; וכי בשנת 2007 קיבל מיכה את הסכום באופן חלקי ומשנת 2008 קיבל אותו באופן מלא (סעיפים 408-409).
1347. עדיין, בעינה עומדת השאלה, מדוע גרסה זו אינה באה לידי ביטוי בספרים, ואם היא נכונה מדוע הועברו כספים תחת הכרטיס של האם טובה (ובהמשך, כפי שיוצג להלן, גם הכנסות של בני משפחת מיכה והכספים שהתקבלו מרדיו ירושלים היו דרכים נוספות לקבלת אותם 60,000 ₪ בחודש).
1348. גרסה אחרת של ב"כ הנתבעים היא כי שכר של 60,000 ₪ לחודש, הוא שכר ראוי וסביר, ולכן, מיכה אינו צריך להשיב דבר (פרק ג.3 בסיכומי הנתבעים).
1349. גם קו טיעון זה אינו מקובל עליי. העדים של מיכה על השכר הראוי לא היו אמינים, דרכי ההשוואה שלהם לא היו מקצועיות דיין, והם התעלמו מהמצב האמיתי של פעולות מיכה בחברות, כאשר חלק גדול מן הפעילות של החברות נעשו על ידי אחרים (הדיור המוגן נוהל על ידי מנהלת נפרדת; המלון נוהל על ידי רשת רימונים; אולם השמחות הושכר ונוהל על ידי אחרים).
--- סוף עמוד 356 ---
1350. בכל מקרה, מבחינה משפטית, הקפיצה מ"שכר מוסכם" אל "שכר ראוי" אין בכוחה לפתור את הבעיה, לשיטתם של הנתבעים.
1351. לעניין זה מקובלת עלי עמדת ב"כ התובע בפרק ג לסיכומי התשובה שלו, כאשר הדבר מגולם ומקופל בכותרת סעיף ג, שזה לשונה: לאחר שהטענה בדבר "השכר המוסכם" – קרסה, היא הוחלפה בטענה בדבר "השכר הראוי", אשר חוזקה בטענה עובדתית חדשה, לפיה מיכה היה מוסמך לקבוע לעצמו את שכרו ללא הסכמתו של איציק וללא יידועו – כחלק מהפררוגטיבה הניהולית" שלו ו"בהתאם לדין".
1352. לא אפרט את הטענות, ודי אם אזכיר את סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, שכותרת השוליים שלו היא "קיום בסכום ראוי", ואשר זו לשונו (הקווים הוספו על ידי): "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה" (וראה לעניין זה את הדיון החל מסעיף 2652 ואילך בסיכומי התשובה של התובע).