--- סוף עמוד 361 ---
1386. בתשובה מציינים ב"כ התובע כי טענת הנתבעים כי הדו"חות לחו"ל מהווים מסמכים וולונטריים, ולא מחייבים את החברות לשמור את הדו"חות אינה נכונה, ולעניין זה מוזכרים גם תקנות מס הכנסה בעניין (ראה סעיפים 2925-2929 לסיכומי התשובה).
1387. כמו כן, ככל שמדובר בטענת "כפל הפיצוי" מוסבר בסעיף 3033 לסיכומי התשובה של התובע, ואין הדבר כן.
1388. לאחר ששמעתי את מיכה על דוכן העדים, בשילוב עם יתר הראיות, נחה דעתי כי אותן נסיעות להשקעה הן להונדורס, הן לבוקרשט והן לבריסל, וכן ללונדון, אין להן כל הצדקה אמיתית, והם היו כסות לנסיעות פרטיות, אשר "הועמסו" על חשבון החברות, ובכך יש גם קיפוח וגם עושק של בעל המניות שני בחברה, הלוא הוא איציק.
1389. אעיר כי בסעיף 1564 של סיכומי הנתבעת, המתייחסים לנסיעה להונדורס, נאמר: "העובדה שאיציק מתקשה להאמין בכך אינה מעלה ואינה מורידה – זו האמת". אך, מי שקובע אם להאמין או לא, הוא בית המשפט, ואף אני איני מאמין כי נסיעה להונדורס נועדה להשקעה. בהקשר זה אעיר, כי אם לאורך כל עדותו של מיכה, הייתה מידת האמון של בדבריו מסויגת, והייתי צריך לבדוק כל דבר שאמר בשבע עיניים, הרי ככל שמדובר בנסיעות לחו"ל ובמיוחד בנסיעות לצורכי השקעה תשובותיו של מיכה היו בקצה הספקטרום של אי האמון.
1390. מסקנתי היא, כי בעניין זה, כמו ביחס לנסיעות אחרות, יש לחייב את מיכה להחזיר את הכספים שקיבל מאת החברות לנסיעות הללו, ולהשיבם בחזרה לחברות (ולא לכיסו של איציק, כפי שמנסים ב"כ הנתבעים ליצור אווירה בסיכומיהם, כאילו מדובר ביריבות שאיציק רוצה את הכסף לעצמו, בעוד שכל מטרתו לפחות בפרק זה, הוא להחזיר כספים לחברה).
1391. על פי חומר הראיות, גם לשיטתו של מיכה, החברות היו במצב תזרימי קשה, ולא מובן כיצד ניתן לעלות על הדעת להשקיע מיליונים רבים או בקרקע או בשותפות עם אחרים בנכסים שאולי יהיו מניבים.
1392. כמו כן, לעניין דו"חות הנסיעה שהם תיעוד לענייני מס הכנסה, עמדתי היא שיש להם משקל, וכי "ביום פקודה", אם הייתה נעשית בדיקה מדוקדקת של ספרי החברה, היה לכך משקל חשוב. אומנם, בדיקה כזו לא נערכה, למרבה המזל, אך, עדיין, יש לפערים בין האמור בדו"חות הנסיעה לבין המציאות, משקל רב בעניין דרך הניהול של מיכה.
1393. לפיכך, גם בעניין הנסיעות לחו"ל מתקבלת עמדת ב"כ התובע, הן לעניין עילת הקיפוח, והן לעניין ההשבה הכספית.