1406. מאחר והמידע נמצא בידי מיכה ולא בידי איציק, על פי הכללים שנקבעו בפרשת שרון נ' לוי, והדוקטרינה של דיני הראיות המעבירה את הנטל למי שבעל מידע, אין לקבל את טענת מיכה, שהחליט משום מה לא למסור מידע מלא לגבי ימי החופשה הצבורים.
1407. גם כאן לא ניתן לומר שאין למיכה ימי חופשה צבורים כלל וכלל, וקבלת מלוא טענותיו של איציק תיצור עיוות מסוים.
1408. דחיית עתירת איציק בנימוק שלא פירט את ימי החופשה, גם היא לא תביא לתוצאה צודקת, שכן, כאמור בפרק הראיות וסדרי הדין, לא ניתן להטיל עול פירוט כזה על התובע בתביעה נגזרת כשהמידע נמצא בצד השני.
1409. גם כאן אלך בדרך האומדנה, ואני מורה בזה כי מתוך ימי החופשה הצבורה יימחקו 2/3, והיתרה (שליש) תישאר שמורה על שמו של מיכה בספרי החברה, והוא יהיה זכאי לפדיון החופשה של אותם ימים על פי משכורתו של 60,000 ₪ נטו לחודש.
טז. מניות רדיו ירושלים
1410. ב"כ התובע מתייחסים לנושא זה בפרק ז לסיכומיהם, וטענתם היא כי המניות הללו נמכרו והכספים הועברו למיכה מבלי לשתף את איציק. טענות נוספות הן כי המכירה לא נעשתה בצורה נאותה, בהיעדר חוות דעת שמאי, ניסיון לבדוק את מחיר השוק וכן פגמים נוספים, שכן מדובר במכירה בין בעלי עניין, כי מיכה היה המנהל והבעלים של שתי החברות (מלונות ירושלים ושידורי רדיו ירושלים), וכי בכל העסקה נהג מיכה בדרך של חובת האמון כלפי מלונות שלו, כולל הסתרת התמורה בכרטסת בשם "מועדון בריאות".
1411. במסגרת תשובות הנתבעים מתאר מיכה את עצמו כמי שאינו עוסק רק בתיירות אלא גם טיפל בזיכיון להפעלת תחנת רדיו באזור ירושלים (סעיף 510 לסיכומי הנתבעים).
--- סוף עמוד 364 ---
1412. כמו כן נטען בסיכומי הנתבעים כי בתמורה בגין מכירת רדיו ירושלים נכללת בתשלומים ששולמו למיכה בסך 515,007 ₪ (סעיף 886.1, וכן סעיף 1052) וזאת במסגרת הטיעון של ב"כ הנתבעים כי אכן מיכה זכאי לסך של 60,000 ₪ נטו וכי התשלומים בגין כך שולמו לו כדין, בין היתר בדרך האמורה.
1413. ב"כ הנתבעים מתייחסים פעם נוספת למניות רדיו ירושלים שמיכה החזיק עבור איציק בנאמנות, כדוגמא לכך שזה לא המקרה היחיד בו בעלי מניות בחברות אינם מעגנים את ההסכמות ביניהם ובין החברות בכתב (סעיף 1220.4).
1414. על כל פנים, מאחר וקבעתי כי שכרו החודשי של מיכה הינו 60,000 ₪ נטו, כטענתו, הרי "הודאתם" של הנתבעים, הן מיכה והן החברות, כי מיכה נטל לעצמו את כל סך 515,007 ₪ נטו של מכירת מניות רדיו ירושלים, ניתן לפסוק, ללא כל קושי, כי על מיכה להחזיר סכום זה לחברות, משוערך לאותו מועד, וזאת כפי שהוריתי לעיל.