1451. אולם, כפי שכבר הוזכר לעיל בהקשר אחר, מניית הניהול של מיכה מטילה עליו חובות ולא רק זכויות. אחת מן החובות המינימאליות היא מסירת מידע מלא לשותפו היחיד (אחיו איציק), השווה לו בבעלות.
1452. ברם, כפי שכבר נאמר לעיל פעמים רבות, חובות אלה לא מולאו על ידי מיכה.
1453. גם בהקשר זה יש לחזור ולומר כי לא נוהלו פרוטוקולים של ישיבות בעלי המניות וגם לא פרוטוקולים של ישיבות הנהלה לאורך השנים. ייתכן והדבר נבע לא רק מביטחונו העצמי של מיכה אלא גם בכך שראה באיציק אח קטן, שנמצא מספר
--- סוף עמוד 369 ---
דרגות מתחתיו. אך אין בכך כדי לפטור את מיכה מחובותיו כנאמן ואף לא מהחובות הקבועות בחוק החברות.
1454. במסגרת סיכומי התובע, הוצגו פרוטוקולים של ישיבות, שנוהלו על ידי עו"ד עמי פולמן ומיקי שניידר, לאורך שנות הדיונים בפניי. סרבנותם של החברות ושל מיכה למסור מידע לאיציק, כולל הדו"ח האחיד והתניית מסירת דו"ח זה לרואה חשבון מטעם איציק בתנאים בלתי סבירים, כל אלה מוכיחים כי טענת איציק בדבר קיפוח בשל היעדר מידע, הן טענות נכונות.
1455. באותו הקשר, ביטויים של עו"ד שניידר באותן ישיבות כלפי איציק כי הוא לא זכאי למידע ולא זכאי לקבל אינפורמציה על מעשים או החלטות לפני ביצוע אלא רק דיווח לאחר מעשה, וזאת בשל הפררוגטיבה של מיכה כבעל מניית ההנהלה (כמו אביו ז"ל), אינם מקובלים עלי, ואינם מתיישבים עם דיני החברות והנאמנויות.
1456. על כל פנים, יש לראות גם בכך אלמנט נוסף שלך הקיפוח המצדיק את הסעדים, התרופות וההוראות שאתן בסיום פסק דין זה.
יח. מניות ההנהלה של מיכה
1457. אין מחלוקת כי מניית ההנהלה הייתה של עובדיה ז"ל, והיא ניתנה למיכה בעת המשבר הגדול בשנות השמונים כדי לחלץ את החברות מהמצב הכלכלי הקשה שלהם.
1458. מוסכם על הכל כי בשלב זה של מסירת מניית הניהול למיכה, הדבר נעשה מרצון טוב וחופשי.
1459. השאלה המשפטית שעומדת להכרעה היא האם בשל התנהגות מיכה אשר קיפח את איציק, ושאב כספים מן החברות לצרכיו הפרטיים (ב"כ התובע אף השתמשו בלשון חריפה של גניבה או בזיזה), יש בכך כדי להצדיק את הסעד המבוקש על ידי התובע בשלילת מניית הניהול האמורה.
1460. קראתי את טענות הצדדים כולל תשובת הנתבעים לתשובת התובע בפרק ה לתשובותיו מיום 29.1.19.
1461. גם אם אין תקדים לכך, אני סבור כי היקף מעשי הקיפוח של מיכה, וצורת התנהגותו היא כזו שלא ניתן לאפשר את המשך החברות במצב שבו יש למיכה מניות ניהול אשר מקנה לו זכויות הדומות למונרך אבסולוטי, בממלכה שהוא חושב שכולה שלו, בעוד שרק חציה שלו.