"במלים אחרות – בכרטסת של מלונות שלום נרשמה משיכה בשיק מזויף על-שם האם טובה כמשיכה שלה. לא כמשיכה של מיכה; לא כמשיכה כללית ואף לא כהוצאה כלשהי שניתן יהיה להפריד בינה לבין התשלומים לאם טובה והוצאותיה השוטפות".
293. בסעיף 242 לסיכומי ב"כ התובע נטען, כי אילו אמנם משיכות אלו היו מבוצעות חלף שכרו של מיכה, ניתן היה לרשום, בלחיצת כפתור ממוחשבת (במסגרת שורה נפרדת בתוך הכרטסת) – "מיכה לוי – משיכה" או "מיכה לוי – משכורת" או "מיכה לוי – משיכה על חשבון משכורת", או אפילו "מיכה לוי – משיכות שיהפכו למשכורת משירווח לחברות" או כל פירוט אחר שלא נועד להסוות את המשיכה, ככספים אשר מיועדים לאם טובה. אין כל ספק, אפוא, כי הרישום האמור נועד להבליע ולהסתיר את המשיכות בין הוצאותיה "הרגילות" של האם טובה לחשמל, ארנונה, תרופות, קופת חולים וכיו"ב ולהציגן כמשיכות של האם טובה (סעיפים 242-243).
294. וכך טוענים ב"כ התובע (סעיף 244; ההדגשות במקור):
"התנהלותו של מיכה ביחס למשיכות על שם האם טובה הינה פסולה, מוסרית ומשפטית, כאחת. התנהלות זו אף מבטאת כאלף עדים את הלך רוחו של מיכה, אשר אינו בוחל בדבר על מנת להשיג את מטרתו – גניבה
--- סוף עמוד 61 ---
משוללת רסן מהחברות, בכל תואנה ודרך אפשרית; גם כאשר לצורך כך נעשה שימוש בשמה של האם טובה".
295. ב"כ התובע מציינים, כי ההתנהלות האמורה (משיכות, חתימה "בשמה" של האם טובה, והכנסת הכסף לכיסיו של מיכה), אף אינה מוכחשת על ידי מיכה, שהודה בה לאורך כל ההליך (בסעיפים 246-247 מובאות ציטטות מתצהירו של מיכה התומכים בכך).
296. לטענת ב"כ התובע, העובדה שהאם טובה נתנה למיכה ייפוי כוח על מנת לבצע פעולות בשמה, לא היקנתה למיכה את הזכות להשתמש בייפוי הכוח לתועלתו הוא. קל וחומר, לא כאשר השימוש בייפוי הכוח לא לווה ביידוע השולחת (האם טובה), ובהסכמתה, וכי מעשו אלה של מיכה מנוגדים לסעיף 8 לחוק השליחות, התשכ"ה-1965, שכותרתו "נאמנות וחובת השלוח" (ראה: סעיפים 248-249 לסיכומי התובע). הם משווים זאת, לעורך דין הגונב כספים מחשבון הבנק של לקוחותיו (או של צד ג' כלשהו), באמצעות שימוש בייפוי כוח, ולאחר מכן מתגונן בטענה כי אין כל בעיה בהתנהלותו, כיוון שיפוי הכוח ניתן לו כדין (סעיף 250).
297. ב"כ התובע טוענים כי ככל גרסה כוזבת, גם ביחס לשיוכן של המשיכות על שם האם טובה, התפתחה גרסתו של מיכה, בהתאם לשלב הדיוני בהליך ולראיות שהוצגו לו באותה העת: בתחילת הדרך, טען מיכה, כי המשיכות מכרטסת טובה לוי הינן משיכות אישיות שלו ומשכך – מהוות כספים שעליו להשיב למלונות שלום. בשלב זה מיכה אף לא קישר כלל בין "שכרו המוסכם" לבין המשיכות על שם האם טובה, אלא התייחס לשני רכיבים אלה בנפרד; רק בחלוף מספר חודשים, שינה מיכה את טעמו והסביר, כי זוהי אחת הדרכים בהן החברות שילמו את שכרו ("המוסכם"), מבלי להיזקק לתשלום המס בגין השכר (סעיף 251).