289. ב"כ התובע דוחים את הסברו של מיכה לפיו יש רב כרטיס קיים, וטוענים כאילו כרטסות הנהלת חשבונות בחברה הינן נכס יקר המציאות, מחצב נדיר, שיש להשתמש בו בזהירות ו"למחזר אותו" – גם במחיר של הטעיית הקורא: בתי המשפט, רשויות המס, בנקים והשותף בחברה – איציק. לא למותר לציין, כי הסיפא של ההסבר לעיל (השימוש בכרטיס קיים) סותר את הרישא, בה מיכה מודה, כי לפתוח כרטיס חדש לוקח "דקה" (סעיף 235).
290. לטענת ב"כ התובע, בשנת 2008 נרשם אירוע מכונן בדברי ימי החברות, אז, לראשונה, נפתחו כרטסות אישיות לכל בעל מניות. הדעת נותנת, כי אילו היה ממש בטענתו של מיכה בדבר "שכרו המוסכם", הוא היה מנצל הזדמנות זו, בה רו"ח בן פורת יושב ליד המחשב ו"פותח" כרטסות חדשות, ומורה לאחרון לפתוח כרטסת חדשה שתרכז את משיכותיו של מיכה על חשבון "שכרו המוסכם".
291. ב"כ התובע מציינים, כי מיכה ניסה לתרץ את ייחוס המשיכה לכרטסת "טובה לוי חו"ז", בכך שמדובר בחוב של החברה כלפיו, ומשכך מיכה ואיציק היו אמורים לשאת בחובות אלה במשותף, אך מסבירים כי גם גרסה זו אינה הגיונית, משלושה טעמים:
ראשית, אם מדובר בחוב של החברה כלפי מיכה, אין כל סיבה כי איציק ומיכה יחוייבו, באופן אישי, במחצית מהחוב כל אחד. אמנם איציק ומיכה הינם בעלי מניות במלונות שלום, אולם כידוע, מאז הקמת מוסד החברה, אי שם במאה ה-17, נטבע המנגנון של ההפרדה המשפטית בין אישיותה המשפטית של החברה וחובותיה, לבין אישיותם המשפטית של בעלי המניות וחובותיהם.
--- סוף עמוד 60 ---
שנית, גם אם נלך לשיטתו המופרכת של מיכה (שמתעלמת, כאמור, מההפרדה בין חובותיה של מלונות שלום לבין חובותיהם של בעלי מניותיה), ולפיה – המשיכות מהוות חוב שגם מיכה וגם איציק צריכים להשיב למלונות שלום, הרי שאין בגרסה זו הסבר מדוע בשנת 2007 נרשמו המשיכות בכרטסת "בעלי מניות חו"ז" על שם האם טובה (שהייתה אז בעלת מניות בחברות, וחיוביה לא היו מכוסים על ידי איציק ומיכה); ומדוע בשנת 2008, לא נפתחה כרטסת נפרדת, משותפת לאיציק ולמיכה, בה נרשמו המשיכות.
שלישית, בשנת 2007 ועד לחודש 10/2008, לכל הפחות, הייתה האם טובה מחויבת במשיכותיו של מיכה, כאילו היו אלה משיכותיה שלה. משכך, אפוא, אין שחר לטענה לפיה המשיכות נרשמו בכרטסת "טובה לוי חו"ז", על מנת "להדגיש" כי מדובר בחוב של מיכה ואיציק, בחלקים שווים (סעיפים 237-238).
292. מדגישים ב"כ התובע, כי בצד סכום המשיכה גם צוין בכרטסת, באופן שקרי ומטעה – "טובה לוי – משיכה", ולא אוזכר, ולו ברמז, כי מדובר במשיכה השייכת לשכרו המוסכם של מיכה (או משיכה הקשורה למיכה באופן אחר כלשהו), וכותבים כדקלמן (סעיף 239):