410. לטענת ב"כ התובע, אין כל בסיס לטענה לפיה איציק "אינו עובד" בחברות משנת 2006, או 2007, תלוי במועד מסירת הגרסה על ידי מיכה (סעיף 485).
411. מכל מקום, בסעיף 486 לסיכומיהם טוענים ב"כ התובע כי גם בהנחה שאיציק לא היה עובד בחברות, הרי שגרסתו של מיכה ביחס למועד בו החלה זכאותו לתשלום חודשי נוסף בן 10,000 ₪, השתנתה מעת לעת, בהתאם למועד מסירת הגרסה.
א. כך, הגם שבגרסה אחת של מיכה, "ההסכמה" על התשלום הכולל לאיציק, בסך 30,000 ₪, גובשה "מספר חודשים" לאחר תחילת שנת 2006, הרי שבהמשך נטען, כי איציק החל למשוך סכום כולל של 30,000 ₪ ממלונות שלום רק בחודש 08/2007 (סעיף 487).
ב. עובדה זו לא עמדה כמובן בדרכו של מיכה, לחשב את ה"שכר המוסכם" שלו בתוספת 10,000 ₪ לחודש (אל מול שכרו של איציק, כאילו לא מדובר בשכר של ממש), כבר מחודש 01/2006 (סעיף 488).
ג. הסיבה לכך שהחישוב נערך מתחילת שנת 2006, למרות שעל פי סיפורו של מיכה באותה עת איציק הפסיק לעבוד רק באמצע 2006, הינה פשוטה – על מנת "להלבין" את גניבותיו של מיכה, נדרש היה להוסיף סכום של 10,000 ₪ לחודש, לצורך החישוב, כבר מחודש 01/2006. אחרת, החישוב (ההנדסה לאחור) פשוט לא היה מתאזן (סעיף 489).
ד. את האמת, מיכה (כמובן) בחר לא לספר על דוכן העדים. לכן, משנשאל על כך מיכה בעדותו לא הייתה לו תשובה קוהרנטית, והוא אף טען כי "זה לא משנה" (סעיף 490; בהמשך מובאים ציטוטים מעדותו).
ה. לא למותר לציין, כי גם בהמשך חקירתו הנגדית, לא יכול היה מיכה למסור תשובה חד משמעית האם הסכומים הנוספים של 10,000 ₪ שולמו לו בפועל, אם לאו.
ו. בתחילה, טען מיכה בביטחון, כי הסכומים הללו נמשכו על ידו;
--- סוף עמוד 93 ---
ז. בהמשך הוא הבין, כי ייתכן שהתשובה אינה עולה בקנה אחד עם המציאות, ואז החלו ההסברים;
ח. ולבסוף הצליח מיכה להודות, כי הוא "מאמין" שהסכום אמנם שולם לו, ו"כנראה" שהוא שולם (סעיף 491; הציטוטים מן הפרוטוקולים הם מעמ'
102-103).
דברים אלה מדברים בעד עצמם. לא ייתכן, כי מנכ"ל, דירקטור ומורשה חתימה יחיד בחברות, החותם מדי חודש על שכרו ונותן הוראות לתשלום – "יאמין" או "יחשוב" שהשכר שהוסכם עמו (לו אמנם השכר היה מוסכם) – "כנראה" שולם לו. תשלום (או אי תשלום) של שכר שנתי בסך 720,000 ₪ נטו אמור להיות עניין חד משמעי, וודאי ובכלל לא ניתן לפרשנויות, "אמונות" או "מחשבות" (סעיפים 493-494).