447. בתת פרק ד.14.א.1 מתייחסים ב"כ התובע אל ההליך שהתנהל בארה"ב בשנת 2003 בין מימון לבין האחים, מיכה העיד, תחת שבועה, כי בפגישה שנערכה בין האחים בשנת 1994 לא התקבלו הסכמות, "מעבר לזה שאנחנו [האחים] שותפים".
448. ב"כ התובע מסבירים, כי בשנת 2003 התנהל הליך משפטי בארה"ב, בין מימון מצד אחד, ויתר האחים והחברות מצד שני, וכי במסגרת ההליך, בין היתר, מסר מיכה מספר הצהרות בשבועה (Depositions) המקבילות לחקירה ראשית בהליך המשפטי בישראל. במסגרת חקירתו של מיכה מיום 9.7.2003, לשאלת עוה"ד של מימון, אישר מיכה, כי בשנת 1994 אכן התקיימה ישיבה ארוכה של כל האחים, אולם לא היו שיחות על הסכמות בעל פה, שלא תועדו בכתב, "מעבר לזה שאנחנו שותפים". גם בהמשך חזר מיכה ואישר, כי בשבוע בו נפגשו האחים בשנת 1994 נערכו דיונים שונים, אולם "לא היה עניין של הסכמה או לא הסכמה.... כי אלו היו דברים ברורים ומובנים. סוכם שמימון יתחיל להעביר את הנכסים אחד אחד על שמנו". יודגש, כי החקירה התנהלה בעזרת מתורגמן, ומיכה ענה לשאלות בעברית, כך שניתן להתרשם מתשובותיו באופן המדויק בו הן ניתנו (סעיפים 564-560).
449. משמעות הדבר, לשיטת ב"כ התובע היא זו (סעיף 565; ההדגשות במקור):
"גרסתו של מיכה, היום, לפיה בשנת 1994 סוכם בין האחים דבר ה"שכר המוסכם" – הינה כוזבת לחלוטין ונסתרת באמירות קודמות מפיו, בהליכים משפטיים קודמים, אשר ניתנו תחת שבועה".
--- סוף עמוד 103 ---
450. משנשאל מיכה בחקירתו הנגדית, מדוע בזמן אמת הוא אישר, כי לא היו הסכמות בשנת 1994, מעבר לזו שפורטה בסעיף 562 לעיל ("מעבר לזה שאנחנו שותפים") – הוא השיב, תחילה, במונולוג חסר כל רלוונטיות לשאלה, כי קודם לשאלה שהועלתה בחקירתו משנת 2003 הציגו בפניו טיוטות מסמכים שלהבנתו זויפו על ידי מימון. לכן, לדבריו, "אז פה [בחקירתו בשנת 2003, לעיל], [כ]ששואלים אותי על הטיוטות אני אומר כל התנאים האלה לא היו ולא נבראו, אני לא ראיתי את זה. מעבר לזה שאנחנו שותפים או לא שותפים לא היו דיונים אחרים". על מנת להראות את היעדר הקורלציה בין השאלה לבין התשובה (ולא בפעם הראשונה בחקירותיו הנגדיות של מיכה), לא היה מנוס אלא להציג לבית המשפט הנכבד את הקלטת שבה נחקר מיכה בהליך בארה"ב, ובה נאמרו הדברים על ידו, ברחל בתך הקטנה. והנה, מיכה לא נתן תשובה לגופם של דברים, גם לאחר מספר פעמים בהן נשאל מיכה אותה השאלה, על מנת לתת לו אפשרות להשיב לעניין. לא למותר לציין, כי מיכה לא נתן הסבר כלשהו, ובוודאי שלא הסבר של ממש, לסתירות בגרסתו (סעיפים 570-567).