--- סוף עמוד 111 ---
490. איציק יטען, שדי בעצם הנפקת התלושים על ידי החברות, כדי להוות הודאה מטעמן כי איציק הינו עובד בחברות וכי לא חל כל שינוי, כנטען, בתנאי העסקתו או באופן העסקתו, בשנת 2006 (סעיף 619).
491. גרסתו של מיכה בהקשר זה, לפיה הוצאת התלושים נעשתה על מנת לסייע לאיציק, הגם שהוא אינו עובד בחברות – אילו היה בה ממש (וכפי שנראה להלן – אין בה ממש) – מהווה הודאה חמורה בדיווח כוזב וברשלנות חמורה מצדו של מיכה, כמנכ"ל החברות! (סעיף 620).
492. יתרה מכך, אילו איציק אמנם "לא עבד", אלא קיבל כספים שלא כדין, הדעת נותנת כי שנת 2013 (ולכל המאוחר – בשנת 2014) – הייתה מוגשת כנגד איציק תביעה להשבת הכספים ששולמו לו, לכאורה, שלא כדין. אך, תביעה כזו לא הוגשה מעולם; לא בשנת 2013 ואף לא בשנת 2016 – לאחר ההסדר הדיוני.
493. לכן, מסקנת ב"כ התובע היא זו (סעיף 622; הקו במקור):
"בנסיבות אלו, יש בכך משום הודאה ברורה, כי אין כל יסוד לטענה לפיה איציק לא עבד בחברות ומשכך קיבל את משכורתו לאורך שנים אלו
(2006-2013) – שלא כדין".
494. יתרה מזו – מעדותם של איציק ומספר עדים נייטרלים מטעמו, עלה באופן חד משמעי, כי איציק עבד עבור החברות גם בשנת 2006 וגם בשנים לאחר מכן, ובמסגרת כך טיפל בנושאים מגוונים, בהתאם להנחיותיו של מיכה (סעיף 623).
495. בסעיפים הבאים מביאים ב"כ התובע ראיות על כך, הן עדותו של איציק (סעיף 624) והן עדותו של שמוליק (סעיף 625) והן עדותו של מימון (סעיף 626).
496. במהלך השנים שלאחר שנת 2006, איציק ביקש לקבל תפקיד ניהולי בחברות, אולם מיכה השיב לו, כי אין צורך במנהל נוסף בחברות, ולאחר כניסתה של רשת "רימונים" לניהול – כי אין די עבודה אפילו עבור מיכה עצמו. איציק העיד, בנוסף, כי בשנת 2006 הוא עבר לעבוד בקידום מכירות במלונות שלום, וכאשר בתחילת שנת 2007 טען מיכה כי עבודתו של איציק כמקדם מכירות אינה נדרשת, איציק עבר לעבוד, עד לפיטוריו, כאיש קשרי החוץ של החברות.
497. במסגרת כך, מנה איציק מספר רב של פרויקטים בהם טיפל: בשנת 2006 – קידום כביש הגישה ממלון שלום לכביש הטבעת בבית וגן; בשנים 2006-2012 – התנגדויות להקמת מוסד "שלווה" מול המלון; הסרת צו הסגירה כנגד אולמי נוף; ובשנת 2011 – חידוש רישיון העסק של המלון, ועוד. עדותו של איציק נותרה איתנה גם לאחר חקירתו הנגדית, והוא שב והסביר את התפקידים והפרויקטים שטופלו על ידו במסגרת כך (סעיפים 627-630).