27. הדברים יפים אף לענייננו: תוצרי הבדיקה ובכללם חשבונית הוגו מאייר, הועברו באמצעות נציגת המכס מגרמניה, הם נושאים את סמל היחידה לסיוע בינלאומי במטה החקירות של המכס הגרמני (ZKA), נשלחו במענה לפניית הנתבעת, נחזה שנחתמו בחתימה וחותמת של גורמים בעלי סמכות ברשות המכס הגרמני והופנו לבעלי סמכות אצל הנתבעת. בכך יש כדי להקים את התשתית העובדתית הנדרשת לצורך קבלת ההחלטה המינהלית.
לאור האמור, הרשות רשאית הייתה לבסס את החלטתה בדבר המחיר ששולם על תוצרי הבדיקה שהועברו מרשות המכס בגרמניה, לרבות המידע שבחשבונית מאייר, וכן רשאית הייתה לדחות את הצהרת התובע בנוגע לסכום התמורה ששילם עבור הרכב.
שטר המטען
28. תימוכין נוסף להחלטת הרשות לקבוע את מחיר העסקה בהסתמך על חשבונית מאייר ולא על חשבונית אוטוטרנדס, נמצא בשטר המטען שצירף התובע עצמו (צורף כחלק מנספח 5 לתצהיר תמיר).
כידוע, על מנת להעמיס רכב על אוניה, יש להפיק שטר מטען על בסיס מסמכים שהיצואן מציג למשלח. מר בן צבי, נציג חברת אלאלוף, הסביר את הדברים בחקירתו ברשות (הודעת בן צבי צורפה כנספח 5 לתצהיר תמיר). לדבריו, את שטר המטען "לא מפיקים בארץ – מפיקים במדינת הייצוא... מגיע הלקוח ופונה לחברת שילוח ומבקש לייצא סחורה.... הוא פותח כרטיס... ומביא את פרטי הסחורה שהם: פרטי הטובין. המשלח בחו"ל מביא את האינפורמציה הזו לחברת הספנות שנבחרה... הוא מוציא את השטר מטען על סמך הבקשה" (עמוד 1 להודעת בן צבי, שורה 4 ואילך).
בענייננו, קיימים הבדלים בין חשבונית מאייר לבין חשבונית אוטוטרנדס. כך, בחשבונית מאייר שהגיעה מגרמניה (כמו גם בחשבונית המתייחסת לרכב שייבא האח, יגאל), הוחלפו שמות האחים, כך שהחשבונית שהתייחסה לרכב התובע הוצאה על שמו של יגאל ולהיפך (החשבונית שהתייחסה לרכב של האח יגאל, הוצאה על שמו של התובע; סעיף 8 לתצהיר תמיר). הבדל נוסף בין שתי החשבוניות נמצא בכתובת שנרשמה: בחשבונית מאייר נרשמה כתובת בחולון ואילו בחשבונית אוטוטרנדס נרשמה כתובת מגוריו של התובע בקריית אונו.
והנה, בחינת שטר המטען של רכב התובע מעלה כי זה כולל את הפרטים שמופיעים בחשבונית מאייר, ולא את אלה המופיעים בחשבונית אוטוטרנדס. שטר המטען כולל את הכתובת בחולון שמופיעה בחשבונית של הוגו מאייר ואף יצא על שם אחי התובע, יגאל, בדומה לטעות שמופיעה בחשבונית מאייר (בשל טעות זו, הוגשו ביום 1.5.2014 שני "תיקוני מצהר", בהם נתבקש תיקון מספרי השילדה של הרכבים; תיקוני המצהר צורפו כחלק מנספח 5 לתצהיר תמיר). החוקר תמיר הסביר בעדותו לעניין זה כדלקמן: "על מנת להביא רכב מחו"ל... על מנת להעלות אותו על אוניה, צריך להפיק שטר מטען. כדי להפיק שטר מטען, צריך מהיצואן או היבואן מהארץ, להגיע למשלח... שם הוא מציג את הפרטים של הטובין, שהוא רוצה להעביר לארץ. חלק מהמסכים שהוא מראה... החשבונית שהוא קנה את הרכב. החשבונית הייתה במקרה זה של הוגו מאייר, לכן שטר המטען יצא עם כל הפרטים של הוגו מאייר... אותם פרטים שמופיעים בחשבונית של הוגו מאייר, הם הפרטים שמופיעים על שטר המטען..." (עמוד 38 לפרוטוקול, שורות 27-15. הדגשה הוספה).