• 12/1/2014 – טיפול תרופתי בהמלצת פסיכיאטר, בעקבותיו כאבי ראש.
• 10/5/2015 – היו הפרעות בדיבור לאור הפסקת חלק מהתרופות.
• 26/5/2016 – היה מטופל במרפאות החוץ ב..... עקב התדרדרות במצבו
הכללי התדרדר מצבו הנפשי, זקוק לתמיכה.
• 11/8/2016 – ביצוע דיאליזה עקב אי ספיקת כליות, מתלונן על בעיית זיכרון
באשר לביצוע פעולות מסויימות. ערני, משתף פעולה...התמצאות
די טובה בזמן מקום ומצב.
• 16/8/2016 – פינוי בעקבות נפילה וחבלה בראש. בהכרה מלאה.....מתמצא בזמן
ובמרחב, מגיב ומתקשר באופן מלא...
• 21/8/2016 – פנייה עצמית לאחר חבלה בעקבות תאונת עבודה, מצב כללי טוב.
• 7/9/2016 – פנייה בעקבות שיחה עם רופא דיאליזה. מרגיש טוב.
• 20/9/2016 - בדיקת סי. טי. לאחר נפילה וחבלה, ממנה עולה – חשיבה וזיכרון
בנורמה, קושי על רקע מתח נפשי ועייפות. מרגיש כבר בשיפור
במצב.
• 22/12/2016 – "סיכום אשפוז בעקבות ביצוע היפוך קצב".
• 30/1/2017 – סחרחורות ונפילות לעיתים בעקבות טיפול דיאליזה ולאחר שבץ
מוחי. ערני, משתף פעולה.
• 2/3/2017 – סיבת ההפנייה – נגע בקצה האף.
• 18/4/2017 – חתימת המנוח על גבי טופס הסכמה להרדמה לפני ניתוח.
• 20/4/2017 – פנייה למיון בעקבות סחרחורת ונפילה. מבדיקה - החולה בהכרה
ומשתף פעולה.
• 21/4/2017 – הגיע למיון על רקע נפילה וחבלה. הגיע לבדו.
• 24/4/2017 – 26/4/2017 – "ריכוז נתונים למטופל" – תלונה עיקרית ישנוני, לא
משתף פעולה, רקע סוציאלי – צלול תפקודי.
• 4/5/2017 – החולה במצב כללי טוב, ללא כאבים, הורדת גבס.
• 6/5/2017 - ניסיון אובדני על ידי בליעת כדורים. לאחר בדיקה ללא סימני
דיכאון מגורי וטיפול פסיכיאטרי בקהילה.
• 8/5/2017 – (ביקור חוזר) חולשה וסחרחורת, הגיע עם בת זוגו, צויין כי בהכרה
מלאה, מצב רגשי תקין ועצמאי, מתמצא ומשתף פעולה. שוחרר
באותו יום.
• 20/6/2017 – "סיכום פטירה" – התקבל עקב אי ספיקה נשימתית כתוצאה מאי
ספיקת כליות תחת דיאליזה.
100. הנתבעת בעדותה לפרוטוקול הדיון מיום 24/3/2019 נשאלה שאלות רבות באשר למצבו הרפואי של אביה המנוח, על בסיס אותם מסמכים רפואיים אותם צירפה היא. וכך, החל בעמ' 11:
"ש. המסמכים שציינתי כעת מוכיחים, לטענתך, שאביך לא יכול היה לכתוב צוואה?
ת. כן. אבי כתב את הצוואה שלו, שינה אותה יותר נכון, רק בסוף ימיו, כשהוא כבר לא היה במצב גופני כמו שצריך.
ש. לבית המשפט: השאלה היתה כיצד יודעים זאת מן המסמך. השאלה היא מה בניירות אומר שאביך היה בלתי כשיר לשנות צוואתו בזמן ששינה אותה?
ת. מבחינה פסיכיאטרית.
ש. לבית המשפט: איפה במסמכים כתוב שמבחינה פסיכיאטרית הוא לא היה מסוגל לשנות את הצוואה?
ת. (מעיינת בנספחים המוגשים לעדה כעת על-ידי עו"ד וייס)
ש. אני מפנה אותך לנספח ט', מסמך משנת 1990.
ת. אני קוראת את נספח ט': "סובל מהפרעה דכאונית, סבר ממשבר, משבר דכאוני, טופל".
ש. לבית המשפט: למה את מסיקה שמי שדכאוני לא יכול לצוות? זה ידע אישי? למה נשללת הזכות לצוות ממי שמדוכא? נדבר על פלוני שרוצה לקפוץ מהגג, מותר לו להותיר צוואה?
ת. מותר, השאלה האם הוא יודע מה הוא כותב. השאלה אם כל מה שהוא עשה בסוף ימיו זה רצונו כשמשך 10 שנים שהוא לא עשה שום דבר.
ש. לבית המשפט: כשאת אומרת שהוא לא היה כשיר פסיכיאטרית, את מסתמכת על העבר הדכאוני שלו?
ת. גם.
ש. לבית המשפט: מה עוד?
ת. עבר דכאוני ומצב רפואי.
ש. לבית המשפט: מה לגבי המצב הרפואי?
ת. הוא היה תלותי ויש מסמכים שמראים שהוא לא זוכר דברים, לא יודע איפה הוא נמצא.
ש. לבית המשפט: מתי זה ביחס לצוואה?
ת. (מעיינת ארוכות) בשנת 2016, רשום פה "עובד 4 שעות ביום ללא פעילות גופנית, מטופל תרופתית ללא הטבה, לחוץ ממצבו, ירידה בזכרון, שוכח מילים".
ש. לבית המשפט: אנשים מתבגרים, אבל למה זה שולל ממנו את הכושר לצוות, לדעתך?
ת. כי אני טוענת שאבא שלי לא היה משנה את הצוואה שלו בצורה כזאת.
ש. לבית המשפט: תיק עזבונות לא מתעסק באמונות פנימיות של אדם ואת רשאית לחשוב, אך אנו שואלים אילו ראיות יש לך ולא הערכות.
ת. הראיות רשומות ומצורפות למסמכים הרפואיים.