67. עוד בעניין זה, כדבריו של הנשיא ברק (כתוארו אז) בעניין "בנדל":
"לא ידע להבחין בטיבה של צוואה מהו? ביטוי זה לא הוגדר על-ידי המחוקק, ואין זה רצוי, כי אנו נקבע בו מסמרות. המחוקק קבע אך הנחיה כללית, אשר מטרתה לבחון, אם המצווה היה מודע למהות מעשיו ותוצאותיהם. בהקשר זה ניתן לקחת בחשבון את מודעותו של המצווה לעובדה שהוא עורך צוואה, את ידיעתו על דבר היקף רכושו ויורשיו, ואת מודעותו לתוצאות עשיית הצוואה על יורשיו... המשקל, שיינתן לשיקולים אלה ואחרים, הוא דבר המשתנה מעניין לעניין, על-פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה."
68. לצורך שלילת הכשרות לא די בהעלאת ספקות בלבד, רמת ההוכחה הנדרשת מן המתנגד אינה עניין של מה בכך. להוכחת הטענה ניתן להסתייע במסמכים רפואיים אודות המצווה נכון למועד עריכת הצוואה או בסמוך לאותו מועד, בחוות-דעת רפואית או אחרת באשר למצבו של המצווה לעת עשיית הצוואה, בעדויות של מי שערך את הצוואה ו/או מי ששימש כעד לה וכן בעדויות אחרות. (ראה: ע"א 7019/94 לפיבסקי נ' עמליה דן{פמ"מ – 6/1/1997}). יחד עם זאת, בית-המשפט יכול להסתייע בחומר ראיות אחר, המתייחס למועד עשיית הצוואה ולהעדיפו על פני חוות-הדעת הרפואית.
69. כאמור, הנתבעת לא טענתה בהתנגדותה לצוואה כי המנוח לא היה כשיר מבחינה רפואית לערוך את צוואתו ואף במהלך דיון בפני לבקשתה למתן צו לגילוי מסמכים, נטען על ידי באת כוחה כי הנתבעת אינה טוענת כנגד כשירותו הרפואית של המנוח.
70. לטענת הנתבעת, כפי שהועלתה לראשונה בסיכומים אותם הגישה, המנוח היה מוכר למערכת הפסיכיאטרית כבר מהיותו בן 24 ואובחן כחולה מאניה דיפרסיה ומהפרעה דו קוטבית, המנוח טופל שנים רבות בבית החולים ..... וכך עד ליום מותו, טיפול שכלל נטילת כדורים פסיכיאטרים. אלו השפיעו על כושר שיפוטו, זכרונו וחוסר הריכוז ממנו סבל, כך שלא יתכן כי היה כשיר לשנות את צוואתו במועד בו עשה כן.
71. מצבו הנפשי והפיזי של המנוח, כך טענה הנתבעת, איפשר לתובעים "לבצע את מזימתם הזדונית" והיא נישולה מצוואת אביה המנוח, ללא מודעותו של המנוח לתוצאתה. בהקשר זה, מבססת הנתבעת את טענתה זו על מסמכים רפואיים מן השנים 2015 – 2017 מהם עולה כי המנוח "לאחר שבץ מוחי, קשיי שינה, דיכאון, קשיי ריכוז, מרגיש ירידה בזיכרון, הפרעות בדיבור" ועוד ועוד.
72. בסיכומי התשובה הוסיפה הנתבעת כי לא הוכח כי המנוח הוא שנהג ב.... בתקופה האחרונה שעובר למותו שכן יכול היה הוא להשכירה לאדם אחר, חתימתו על טופס הרדמה לפני ניתוח אינה מעידה בהכרח על כשירותו הרפואית של המנוח, ובכלל בעת הגשת התנגדותה לצוואת המנוח לא היו מצויים בידיה כל המסמכים הרפואיים.