73. לבסוף בהקשר זה טענה הנתבעת, כי לאור סעיף 26 לחוק הירושה, מאחר והמנוח ערך צוואתו כשלא ידע להבחין בטיבה, לא היה מודע להיקף רכושו ויורשיו וכן לתוצאות עשייתה של צוואה זו, יש להורות על ביטולה.
74. התובעים טענו כי הנתבעת לא העלתה עילת התנגדות בדבר חוסר כשירות המנוח לערוך צוואה אך הרבתה לטעון כי מצבו הרפואי לא איפשר לו לערוך צוואה, ואף טענה כי תעתור למינוי מומחה רפואי, אך נמנעה מעשות כן.
75. התובעים טענו כי המנוח סבל מדיכאון קל ואין הדבר לכשעצמו מעלה או מוריד, שכן המנוח היה צלול לחלוטין בעת עריכת הצוואה ולאחריה, הוא עבד כ.... גם לאחר מועד עריכת הצוואה ואשפוזיו היו קשורים לטיפולי דיאליזה אותם עבר.
76. עוד טענו התובעים, כי הנתבעת ביססה טענתה גם על מסמכים רפואיים משנת 2000, על מנת לטעון כי המנוח סבל מדיכאון קל אך היא עצמה סותרת את כוונתה שעה שעתרה היא לקיים את צוואתו השנייה של המנוח משנת 2000. גם כשהמסמכים הרפואיים מצויים בידייה כיום, לא מצאה היא לנכון לעתור למחיקת בקשתה לקיום צוואתו השנייה של המנוח.
77. כך או אחרת טענו התובעים, כי הנתבעת לא היתה בקשר עם המנוח בשנים האחרונות לחייו, ומכאן שאינה מעודכנת במצבו הרפואי של המנוח.
78. התובעים צירפו מסמכים רפואיים (כשהאחרון מיום 8/5/2017) ודברים אותם כתב המנוח וכן טופס עליו חתם המנוח בעצמו להסכמתו להרדמה לפני ניתוח, מאלו עולה צלילותו של המנוח ומצבו הרגשי התקין.
79. כאמור, בעניין שבפני, אין חולק כי נטל הראיה והשכנוע להוכחת הטענה כי המנוח לא ידע להבחין בטיבה של צוואה, מוטל כולו על הנתבעת. (ראה: ע"א 5185/93 היועמ"ש נ' מרום, מט(1) 318 {פמ"מ – 20/2/1995} {להלן: "ע"א מרום").
מודעות המנוח לכך שעורך צוואתו
80. תחילה אבחן את "חלקו" של עורך הצוואה, עורך הדין ..... (להלן: "עו"ד ....") בהקשר ליכולתו של המנוח להבחין בטיבה של הצוואה, על סמך אותם מרכיבים עיקריים כפי שנקבעו בפסיקה (עניין "בנדל", לעיל).
81. עורך הצוואה ערך למנוח את צוואתו האחרונה ביום 26/3/2017. לא נטען בפני כי בצוואה זו, צוואה מודפסת ובפני עדים, פגם צורני כלשהוא המביא לבטלותה.
82. עו"ד .... שערך את צוואתו האחרונה של המנוח תיאר בתצהירו מיום 5/3/2019 את האירועים שקדמו לעריכת הצוואה ואת אופיים של הקשרים בינו לבין המנוח בטרם עריכת הצוואה.
83. בתצהירו מיום 5/3/2019 הוסיף עו"ד ... כי נפגש עם המנוח למשך כעשרים דקות בפגישה ב"ארבע עיניים" על מנת לוודא את רצונו של המנוח, עבר עימו על הצוואה, ושאל שאלות כלליות כפי שנוהג במקרים שכאלו.
עוד הוסיף הוא, כי לאחר שהקריא למנוח את צוואתו, אף שאל את המנוח אם חפץ לשנות דבר מה, ותשובת המנוח היתה "...מה שכתוב זה בדיוק מה שהוא רוצה".