לא רק שעדותו של מר נדב בלוך, עובד אחר בחברת כי"ל, אינה מציינת את הסיפא, אשר הוא החלק החשוב, ואשר מתבקש ללמוד ממנו דבר ההשפעה של הנאשם 1, אלא שדבריו של מר בלוך ביחס להקשר כולו מביאים למסקנה ברורה שהדברים לא נאמרו.
מר בלוך אומר כי הוא מעריך שדבריו של נאשם 3 נאמרו בשל הגילוי הנאות, ומובן שאם היה הוא שומע באותו מפגש את החלק השני המיוחס לנאשם 3, הרי שקשה להבין מכך שזה אך ורק לצורך גילוי נאות.
עוד יש להוסיף, ביחס לאותן ספקולציות שמועלות, לעיתים במפורש ולעיתים באופן משתמע, בדבר קשר בין בעיות סביבתיות לבין חברת דנה, כי מר נדב בלוך נשאל בהקשר זה ביחס לאמירתו הבאה: "אני באופן כללי בגלל המודעות שלי שיכולים להיות בעיות סביבתיות יזומות, זה קפץ לי לראש שיכול להיות קשר לדנה" – הוא משיב: "לשאלתך אם אני עושה את הקורלציה לדנה או שיש לי בסיס סביר לחשד בנושא, אני משיב שאין לי בסיס סביר לחשד וזה רק ספקולציה." (ת/265, שו' 111-114).
הדברים ברורים - עובד של חברת כי"ל, מר בלוך, אשר על פי עדותו במשטרה הוא מטפל בנושא איכות הסביבה בנמל אשדוד בכל הנוגע לפעילות של חברת כי"ל, אומר מפורשות כי אין לו כל בסיס סביר לחשד לקשר בין חברת דנה לבין בעיות סביבתיות, וכי זו ספקולציה.
אם זוהי האמירה המפורשת של מי שאחראי מטעם חברת כי"ל על איכות הסביבה בנמל, אין זה ברור כיצד ניתן להעלות חשדות שכאלו, בהליך אשר מבוסס על ראיות, ולא ספקולציות.
90. מכל האמור, המסקנה הברורה הינה כי לא היה כל איום במי מהמפגשים, לא היתה כל סחיטה באיומים, לא היתה כל אמירה בדבר השפעה כזו אחרת של נאשם 1.
לא הוכח כל רכיב עובדתי אשר יהיה בו כדי לבסס איום, על פי המבחנים שנקבעו בדין לאיום. אינני מוצא מקום להרחיב בניתוח יסודות האיום בעבירת סחיטה באיומים, המיוחסת, הואיל והתמונה הראייתית כה ברורה, ושוללת כל חשד לכך.
זאת ועוד, לא ניתן לקבל את עדותו של מר יוסי גלעד, כעדות שניתן על סמכה לקבוע ממצא עובדתי. אינני נותן כל אמון בגרסאותיו אשר עברו שינוי, ולא ניתן לקבוע על פי גרסאות אלו, כפי שפורט
--- סוף עמוד 162 ---
לעיל, כי נאשם 1 אמר דבר כלשהו הקשור לחברת דנה, במפגשים שנטען כי התקיימו, לפני המפגש מיום 1.8.2013.
ביחס למיוחס לנאשם 3, בדבר דברים שאמר עת הציג עצמו בפני מר יוסי גלעד ואנשי כי"ל - אין מחלוקת כי הציג הוא, למען הגילוי הנאות, את היותו קרוב משפחה של נאשם 1. ואולם, החלק השני של הדברים שנטען כי נאמרו, הוכח בפני כי לא נאמרו כלל, כפי שפורט לעיל.