בזמנים הרלבנטיים לכתב האישום היה הנאשם 1 עובד של נמל אשדוד, ושימש בתפקיד יו"ר אחד הוועדים בנמל – וועד ציוד מכני ותפעול. הנאשם 2 היה מנכ"ל הנמל. הנאשם 3 קרוב משפחה של נאשם 1, בן דודו.
כללי
2. פרשת התביעה כללה העדת חוקרים, גורמים שונים בנמל, בעבר ובהווה, בעלי תפקידים בחברות השונות הנזכרות באישומים, גורמים מהמשרד להגנת הסביבה, שני עדי מדינה, ועדים נוספים, הוגשו הודעות, מזכרים, תדפיסי הנהלת חשבונות, פרוטוקולים, ועוד, כפי שיפורט בהמשך ביחס לכל אישום בנפרד.
בפרשת ההגנה העידו שלושת הנאשמים, ועדי הגנה ספורים.
לאחר שנשמעו העדים, הוגשו הראיות, ונטענו טענות הצדדים בהרחבה, ולאחר בחינת כלל הראיות ושקילת טענות הצדדים, באתי למסקנה כי יש לזכות את שלושת הנאשמים מכל העבירות המיוחסות להם בכתב האישום.
האישומים מתבססים אך באופן חלקי על ראיות, ובעיקר על חיבור ביניהן, באופן הנעדר עיגון ראייתי, וחלק גדול מהראיות מהוות ראיות נסיבתיות.
הטענה המרכזית בכתב האישום מייחסת לנאשמים חבירה יחדיו לביצוע הפעולות המיוחסות להם בכתב האישום ובהן קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, סחיטה באיומים, קשירת קשר ועבירות נוספות כמפורט בכתב האישום.
--- סוף עמוד 5 ---
חלק מטענות ההגנה המרכזיות היו - כי הטענות שהופנו כנגד הנאשם 1 והנאשמים האחרים, נבעו ממניעים הקשורים במאבקי כוחות ואינטרסים בתוך הנמל, וכי החקירה אשר בשלב מסוים עמד בראשה מי שלימים הורשע, בין היתר, בביצוע עבירות כנגד הנאשם 1, היתה מוטה.
הנטל המוטל על המאשימה הינו הוכחה מעל לספק סביר, ודי בהעמדת ספק סביר כדי שלא יורשע אדם. ודאי שמסכת הראיות שבפני מקימה את הספק הסביר, ואולם, אני מוצא כי לא רק בספק סביר מדובר, אלא בתמונה השונה מזו המוצגת בכתב האישום.
עוד מתחילת ההליך נעשה ע"י עדי תביעה, חוקרים, שימוש בביטוי "רעשי רקע", בהתייחס לטענות רבות שהועלו עוד בתחילת החקירה, ע"י הנאשמים ומי מטעמם, כנגד בעלי תפקידים וגורמים אחרים, בנמל ומחוצה לו.
המסכת הראייתית הרחבה שבאה בפני, מביאה למסקנה כי אותם "רעשי רקע", כהגדרת גורמי החקירה, הינם הצליל המרכזי שהיה עליהם להאזין לו, וכי "רעשי הרקע" הינם הדברים הנטענים כנגד הנאשמים.
הועלו טענות הגנה מן הצדק ביחס להתנהלויות כאלה ואחרות של היחידה החוקרת, עוד בשלבים הראשונים של ההליך, וגם בסיומו. הגם שנמצאה בעייתיות בחלק מההתנהלות, כפי שיפורט להלן, הרי שההכרעה אינה נובעת מקבלת טענות אלו. גם כאשר קיימים כשלים, אין הדבר שולל את הצורך לבחון את הראיות לגופן, ולבדוק אם ביצע נאשם את המיוחס לו. כך נעשה, והמסקנה היא כי המאשימה לא עמדה בנטל המוטל עליה, ולא הוכח המיוחס לנאשמים בכתב האישום.