תחולת תקנה 484 לתקנות
37. תקנה 484 לתקנות, שעניינה "המצאה לתאגיד", קובעת כדלקמן:
"המצאת כתב בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק – בהנחת הכתב במשרדו של מנהל התאגיד; היה התאגיד שותפות שאין לה מען רשום – תהא ההמצאה בהנחת הכתב במקום עסקה הראשי של השותפות או במסירתו לאחד השותפים".
38. כב' הרשמת קבעה כי למשיבה אין משרד פיזי בישראל, ובקביעה זו נסמכה על המצב העובדתי כפי שהוכח בפניה.
39. הלכה פסוקה היא כי ערכאת הערעור לא תטה להתערב בממצאי עובדה ומהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, אשר מתרשמת באופן בלתי אמצעי מהראיות המוגשות בהליך ומהעדים המופיעים בפניה, אלא במקרים חריגים (ע"א 1394/18 זרובבלי נ' עלומים, קבוצת בני עקיבא להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 8 לפסק הדין (27.11.2018)).
40. כב' הרשמת הגיעה למסקנה זו לאחר ששמעה את המצהירים מטעם המשיבה ובחנה את הראיות שהוגשו. לא מצאתי כי נפלה שגגה במסקנתה זו.
41. הפרשנות התכליתית שהעניקה כב' הרשמת לטענותיו של מר פראקה בתצהיר 2014 התבססה, בעיקרה, על נספח 2 לתצהיר הנ"ל, תדפיס מאתר האינטרנט של המשיבה בו מצוינת כתובת בישראל. שם, צוין כי אתר המשיבה נתמך בחברות ברחבי העולם שהינן חברות תומכות. כב' הרשמת אף קיבלה את טענותיו של מר פראקה בעדותו, לפיה למשיבה יש חברת תמיכה בישראל, אך לא משרדים. כב' הרשמת התרשמה ממהימנותו של מר פראקה ואיני סבורה כי יש מקום להתערב במסקנתה.
42. אף הקביעה כי מהודעת הערעור שהגישה המשיבה על החלטת רשם סימני המסחר ועיקרי הטיעון באותו ההליך, לא ניתן ללמוד כי למשיבה משרדים רשומים בישראל, התבססה על המסמכים שהוגשו בפניה ולא מצאתי כי נפלה בה שגגה.
43. המערער טוען כי שגתה כב' הרשמת בקביעתה כי לא חל השתק שיפוטי בענייננו, ומפנה לפסיקה המורה, לטענתו, כי אין מקום להחיל דרישה של הצלחה קודמת כתנאי להשתק. טענה זו יש לדחות; בפסק הדין בע"א 4170/14 כהן נ' כהן [פורסם בנבו] (14.01.2016) (להלן: "עניין כהן"), המאוחר לפסקי הדין אליהם מפנה המערער, נפסק כי "השאלה האם הצלחתו של בעל הדין בהליך הקודם היא תנאי להחלת השתק שיפוטי נותרה שנויה במחלוקת בפסיקה הישראלית". בענייננו, הבקשה שהגישה המשיבה לרישום סימן מסחר והערעור על ההחלטה בבקשה האמורה, נדחו, ומכאן שלא התקיימה דרישת ההצלחה לטענה לפיה למשיבה משרדים רשומים בישראל.
גם אם תתקבל טענת המערער כי הפעלת הכלל של השתק שיפוטי אינה מותנת ב"הצלחה קודמת", החלת הכלל מותנית בהתנהגות חסרת תום לב של בעל הדין או בניצול לרעה של מערכת המשפט (עניין כהן הנ"ל). בענייננו, קבעה כב' הרשמת כי המדובר בטעות בתום לב מצד המשיבה. מסקנה זו התבססה על תצהיריהם של מר פראקה ושל מר ון דר ברוק ועדותם בפניה, ולא מצאתי להתערב בה.
44. בדומה, לא מצאתי מקום להתערב בקביעת כב' הרשמת לפיה לא הוכח כי למשיבה עובדים בישראל. המדובר בקביעה עובדתית של כב' הרשמת, אשר התבססה על הראיות והעדויות שהובאו בפניה, ולא מצאתי כי נפלה שגגה במסקנתה.