651. נזקקתי לנושא זה, בדיון שנסוב על שאלת חטיפת ילדים על פי אמנת האג, והמשקל שיש לתת לרצון הילדים, כחלק מהתחשבות בטובת הילדים, תוך הסבר כי יש להתייחס גם למסורת ישראל ולמשפט העברי בנקודה זו (פסק דיני – שלדבריי הסכימו השופט – כתוארו אז, יעקב צבן, והשופט, כיום מבקר המדינה, יוסף שפירא – בתיק עמ 621/04 ד' י' נ' ד' ר' [פורסם בנבו] (2004), בפסקה 78 ואילך). בין היתר, התבססתי שם על המשנה במסכת נידה, פרק ה, משנה ו, לפיה, כאשר קטין נודר נדר, בודקים את נדריו גם בשנה שלפני היותו בגיר (לגבי בת – מגיל 11 ויום; ולגבי בן – מגיל 12 ויום), והדרך לבדוק את יכולתו של הקטין/הקטינה להבין היא האם הוא מבין מה משמעות נדר, ולשם מי נדר והקדיש (ראה המקורות המובאות בפסקה 82 והמקורות הרבים המוזכרים שם; וראה גם התייחסות לפסק דיני הנ"ל במאמרו של שוחטמן, שם, בעמ' 582-583).
652. וראה גם את דבריי בבש"א 6802/04 הנ"ל, [פורסם בנבו] שם דנתי בנושא רצון הילד, תוך התייחסות גם לסוגיה זו, במסגרת האמנה הבינלאומית לזכויות הילד (המובאת בתת פרק ט.3 לעיל).
653. ראוי לציין, כי בתקנות סד"א, יש הסדר מיוחד כיצד על שופט לנהוג, כאשר באים אליו ילדים, והוא משוחח עימם (ראה: פרק כ.2 לתקנות סד"א, שכותרתו:
--- סוף עמוד 181 ---
"השתתפות ילדים", כאשר בתקנה 258לג2 נאמר: "בית המשפט הדן בתובענה... הנוגעת לילד, ייתן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו בעניין הנידון לפניו,... וייתן להם משקל ראוי בהחלטתו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד".
654. בהמשך התקנות, מוסבר כיצד מחליט בית המשפט לענייני משפחה על שמיעת הילד (תקנה 258לג3), ואופן השמיעה, בלא נוכחות ההורים (תקנה 258לג4(ג) ). במקביל, יש הסדרים לשמיעת ילד על ידי עובד יחידת סיוע או על ידי שופט, בנוכחות עובד יחידת סיוע (תקנות 258לג6 ו-258לג7), כאשר דברי הילד הינם חסויים, ונשמרים בכספת בית המשפט (תקנה 258לג8).
655. לא אאריך יותר בעניין זה, שכן בפרק ד, שבו תיארתי בהרחבה את ההליכים בתיק, סיפרתי על מספר פגישותיי עם הילדים.
י. ניכור הורי (סרבנות קשר)
י.1 מבוא
656. חלק ניכר מפסקי הדין העוסקים ב"החזקת ילדים" או בעיקרון "טובת הילד", עניינם הוא אצל מי יהיה הילד: האב או האם. במקרים חריגים מוצא הילד מבית הוריו או למשפחה אומנת, ובמקרים חריגים שבחריגים מאומץ הילד על ידי משפחה אחרת.
657. על כל פנים, במקרים של גירושין, אין די בכך שבית המשפט קובע מי ההורה שיחזיק בילד. יש לקבוע את הסדרי הקשר עם ההורה השני, בין בדרך של חלוקת השהות או חלוקת הזמנים, עד למצב של חלוקת משמורת פיזית בפועל, כמעט באופן שווה (הדגם הידוע לכך הוא פסק הדין שניתן לפני כשנתיים בבית המשפט העליון, הלא הוא בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (כח בתמוז תשע"ז (19.7.17), בהרכב מורחב של שבעה שופטים).