823. בפרק הבא אדון בערעור לגופו שעניינו הפרשנות והיישום של פס"ד מחוזי מיום 6.9.15.
824. בכל מקרה, אין להתעלם מאמצעי אכיפה אחרים, כפי שפורטו בפרק יא לעיל. מקומם יהיה, כאשר הנסיבות יחייבו זאת, בהליכים מתאימים בבית המשפט לענייני משפחה. כדי לתת לבית המשפט לענייני משפחה שיקול דעת רחב, ובמיוחד כאשר הנסיבות משתנות מיום ליום, לא ראיתי לנכון ליתן "עצות" של ערכאת הערעור. חזקה על בית המשפט לענייני משפחה, כי אם וכאשר יבואו בפניו בקשות הולמות, מצד זה או אחר, יפעל על פי הדין , כיד כשרונו הטובה עליו.
825. למותר לציין, כי אינני מגביל את הצדדים לפעול רק במסגרת בית המשפט לענייני משפחה, שכן אמצעי האכיפה כוללים אפשרויות נוספות, כפי שפורטו בתת פרקים יא.6, יא.7, יא.9 ו-יא.10.
--- סוף עמוד 228 ---
טו. הדיון בערעור לגופו
826. עתה, ניצבת בפניי השאלה, מהו הפירוש הנכון של פסק הדין, שנתתי ביום 6.9.15: האם הפירוש והיישום של ראש ההוצל"פ, בהחלטה מיום 24.12.15 (ראה: תת פרק ב.2.2 לעיל), או הפרשנות שניתנה על ידי בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופטת אורית בן דור – ליבל), בערעור על החלטת ראש ההוצל"פ, כפי שפורט בפסק דינה מיום 3.11.16 (תת פרק ב.3.2 לעיל).
827. לאור מטרת הסנקציות, כפי שפורטו והוסברו בפרק יא לעיל, כאחד מאמצעי האכיפה להשיג את התוצאה המשפטית הרצויה של מניעת סרבנות קשר וניכור הורי, הפרשנות התכליתית המחייבת היא הטלת סנקציות ברורה על המשיבה, ללא מתן אפשרות להתחמק.
828. לפיכך, הפרשנות שננקטה על ידי ראש ההוצל"פ - היא זו המשקפת את התכלית של הטלת הסנקציות, והיא זו הפרשנות הנכונה של פס"ד מחוזי מיום 6.9.15.
829. גישת בית המשפט לענייני משפחה, שנתנה בכורה לזכויותיה של המשיבה, בכך שנתנה משקל מכריע לפירוט העו"ס,ובהעדר פירוט עו"ס אין סנקציות – יוצרת פער בין חובת בית המשפט לאכוף ביקורים לבין התוצאה.
830. מעבר לכל אלה, כאשר ביקורים לא התקיימו בכלל, כמו: ביקורי שבת, קבלת עמדת בית המשפט לענייני משפחה, לפיה במקרה כזה אין מקום לסנקציות, בהעדר אישור העו"ס – אינה מתיישבת עם התכלית והמטרה של הסנקציות. מאחר ואין מחלוקת כי לא היו ביקורי שבת, אין לתלות את הסנקציות באישור העו"ס, ודי בעובדה האובייקטיבית האמורה כדי שהסנקציות יופעלו ביחס לביקורי שבת.
831. לפיכך, המסקנות העולות מהניתוח דלעיל הינן אלה:
א. התוצאה האופרטיבית של בית המשפט לענייני משפחה בפסק דינו נשוא הרמ"ש, לפיה יש לבטל כל חיוב סנקציה בהעדר דיווח עו"ס – מבוטלת בזה.